שובר לי את הלב
היא בוכה,
ואני מתלבטת אם להתקרב אליה,
אם לחבק את כתפה בעדינות כמו תמיד,
או לתת לה את המרחב לו היא זקוקה.
היא בוכה,
וזה שובר לי את הלב,
ככה לאט, באמת,
אני שומעת את הסדקים,
צופה ברסיסים נופלים אל ידי הפתוחות.
היא נסגרת מבפנים,
ואני מנסה להיפתח כמה שאפשר,
לחזק את רוחה,
אך היא כמו מסרבת להקשיב.
היא מסתירה את פניה,
וזה מכאיב לי במקום.
גורם לי להבין שגם אם ארצה,
אין דבר שאוכל לעשות בשבילה.
היא נרגעת,
ופתאום כשהשקט חודר אל אוזניי,
אני מבינה שזה לא בזכותי,
וזה שובר לי את הלב.
תגובות (12)
מזכיר לי את הפעמים שבהן אני מנסה לעודד את חברה שלי… שיר יפה, יש גם מנגינה?
מזכיר לי את כל הפעמים שבהן חברה שלי מנסה לעודד אותי…. ;)
מכאיב*
סוף קצת עצוב, כקוראת של השיר יש לטעמי בין הדמויות יותר מיחסי חברות. אולי משהו בין אימא לבת או בין זוג אוהבות. אבל זאת רק דעתי:)
היי סאפ(אם את לא מגיבה על התגובה שלי, דמך בראשך!)
הקטע מאוד יפה, בכלל נראה לי שכמעט כולם יכולים להזדהות איתו, שזאת הצלחה מאוד גדולה שלך…
יוקי
חח עדי, אני שמחה שאת רואה את זה כהצלחה… ;)
תלוי איזו חברות… בין בני זוג יש קודם כל חברות, כך יוצא שזה עדיין בין שתי חברות (אם לא בין אמא ובת) ;)
חח תודה לכם :)
(והאמת שאני ספציפית כיוונתי לקשר בין אחיות, אבל השארתי פתוח כדי שכל אחד יוכל לפרש כרצונו…)
וואוא מהמם!!
אני חושבת שזה מוסיף שהשארת את זה פתוח…נתת מקום לדימיון של הקוראים..
אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך(:
אשמח אם תקראי את הקטע האחרון שלי…
רק אם את רוצה(:
אוהבת ~מיה~
אהבתי מאוד את הכתיבה והרעיון♥
+5
מסכימה עם כל התגובות שמעליי, רעיון יפה, התחברתי מאוד…
כתיבה יפיפייה.
השורה האחרונה חזקה מאוד.
מהמם…. אהבתי מאוד :)
5+
שכחתי כמה אני אוהבת את האווירה של הדברים שאת כותבת (ובכללי את מה שאת כותבת). זה ממש יפה והעלה לי המון מחשבות לראש. אהבתי מאוד:)