שבת בבוקר

בשבת בבוקר מגולמת הזהות האישית. המשפחתיות הדתית, החזרה הרגועה מבית הכנסת, החיוכים, המפגשים המקריים בקרנות הרחוב, חילופי הדברים הנעימים. כמו גם המשפחתיות החילונית, הנסיעה ביחד, המריבות של מי ישב ליד החלון, הכניסה המנומנמת לרכב והיציאה הנרגשת ממנו. הרווקה הדתית מטיילת ברחובות נחלאות עם סיר ביד, בדרך לארוחה משותפת שבה אולי תימצא ואולי לא את בחיר לבה. הצעיר החילוני שמתעורר בצהריים לאחר ערב של "בילוי" בו אולי מצא ואולי לא את בחיר ליבו. המשוגע לריצה שמתחיל את השבוע בארבעים קילומטר תזזיתיים, או משוגע אחר שמשש בבוקר נמצא על הכביש בדרכו לצלול באילת.

ואני, הזהות שלי בשבת בבוקר היא צפייה. עומד על המרפסת, עם חצי חיוך וחצי כוס קפה ביד. מסתכל על העוברים, מביט בשבים, מספר לעצמי את הסיפור שלהם, מנסה למצוא את הסיפור שלי.