שבורה ללא תקנה

את יודעת ברגע הראשון שראיתי אותה בצד השני של הרחוב,
הייתי בטוח שזאת את.
יש לכן את אותו צבע שיער, אותו גוון כתום מאובק.
העמידה שלכן דומה, כאילו כבשתן את העולם, ואין איש חזק מכן.
הקרנתן אנרגיה דומה, אני יודע שזה נשמע מטופש, אך כך זה הרגיש לי.
עצם המחשבה שזו יכולה להיות את, העלתה חיוך על פניי.
הראשון אחרי כול-כך הרבה זמן.
הראשון מאז שעזבת אותי לבד באותו היום.
חשבתי שאולי התחרטת, שאולי החלטת שאת בכול זאת לא מוכנה לוותר עליי.
אבל אחרי שהתקרבתי אליה יותר, הבנתי שאתן לא אותו האדם.
משהו במבט שלה, היה שבור ללא תקנה.
היא נראית כאילו ילד חשב שהיא צעצוע ולא היה אכפת לו שהוא הורס אותה.
אני מניח שלא הייתי צריך לעשות את זה, אבל פשוט חיבקתי אותה.
אני אתגעגע אלייך, את יודעת.
ואני מצטער שאני צריך לבחור ביניכן, אבל היא צריכה אותי יותר.
וחוץ מזה, זה לא כאילו תחזרי, את הרי שבורה ללא תקנה.