שבועת גנבים

"אני-"
אני לא מאמינה שאמרתי את זה.
אני לא התכוונתי, זה פשוט נפלט.
"אני כול-כך מצטערת!"
אני אומרת, בבהלה.
מקווה כי לא תפנה אליי את גבי.
אבל אתה פשוט עמדת שם,
משותק מההלם.
"אני לא התכוונתי" אני ממשיכה באותה הבהלה,
ונראה כי אתה מתחיל להפשיר.
"אני יודע" אתה אומר בסופו של דבר,
וקולך עייף.
"פשוט תפסיקי עם זה טוב?"
אתה אומר בעייפות ומשפשף את עינייך.
"נשבעת" אני ממהרת להגיד ולחייך לעברך.
"שבועת גנבים?" אתה שואל הבחיוך.
"שבועת גנבים"