רשות למה שבא לי חלק 4 המשך יבוא…

בתוך התיבה היו ערמות על גבי ערימות של דולרים, ״לפחות 70,000 דולר!״ אמרת אבי בזמן שהוא מתנשף וצוחק כמו משוגע, הצטרפתי אליו והתחלתי לצחוק חיבקתי אותו והסתובבתי מסביבו ״רגע מה זה? הוא שאל והצביע על הפנים של מכסה התיבה, היה שם עוד פתק הוא היה מודבק לשם תלשתי אותו ופתחתי אותו ״למנשה היקר, ידעתי שתמצא את התיבה שהשארתי לך כנראה עברו כמה שבועות מאז שקראת את המכתב הקודם שלי אז זה בתוח לי לכתוב עכשיו כיוון אני כנראה כבר בארצות הברית, אני יודע שאני גנב ואני יודע שאכזבתי אותך ובגדתי בך בכך שסטיתי מדרך הישר כדי לפצות הבאתי לך חלק ממה ששדדתי אני יודע שלא תרצה את הכסף, אבל עם זה מה שיוציא אותך מחובות אולי תוכל לעזוב את פתח תקווה ולעבור לגור איתי בארצות הברית

שלך אחיך הקטן נאורי כהן תל-אביב 1959״
ישבתי שם ופשוט בהיתי במכתב דקות ארוכות, היו לי כל כך הרבה שאלות ולא היה את מי לשאול אבי היה עסוק בלתחוף כמה שיותר כסף לתיק, אבל לי זה פשוט לא הרגיש נכון, זה לא כסף שאמור להיות אצלינו זה של כסף של מנשה, אולי משנה לא גילה את המפה כי הוא כעס על אחיו ולא העז לפתוח את קופסת הסיגריות ולקרוא את מה שנאורי כתב לו, נאורי היה פושע זה מה שאני יודעת עכשיו, הוא איכזב את מנשה, ומנשה לא רצה שום קשר איתו, ״עצור אבי!״ אמרתי ״לעצור מה?״ שאל אבי ״תחזיר את הכסף למקום״ ״מה על מה את מדברת השתגעת?!״ הורדתי לו את התיק מהגב דחפתי אותו על הרצפה והתחלתי להחזיר את הכסף לקחתי חבילה אחת מתוך מאה וזרקתי על אבי, העיניים שלי דמעו, איך סיפור של אדם שאף פעם לא הכרתי יכול לגרום לי להרגיש כאילו אני מכירה אותו כל החיים, ״ זה מה שאנחנו לוקחים אבי״ הצבעתי על חבילת הדולרים ״אבל..״ ״בלי אבל לא מזיז לי את הזין אבי זה כל מה שאנחנו לוקחים וזהו!״ את כל שאר הכסף והמכתב מילאתי בתיק שלי קברנו את התיבה הריקה ועלינו על אוטובוס בחזרה הביתה, שחזרתי לבניין הייתי כבר לבד נכנסתי לדירה של מנשה כהן לחדר שלו ורוקנתי שם את כל הכסף ואת הפתק ואת קופסת הסיגריות עם התמונות , הרגשתי שאני דורכת על משהו ממתחת לקופסה זה היה עיתון ישן שנראה לא