רשות למה שבא לי חלק 3

הרמתי את דובון החרסינה הקטן ובתוכו היה נייר סגור עם חוט, הוצאתי את הנייר ופרמתי את החוט, פתחתי את הקיפולים ובפנים היום כתובים כל מיני שמות, קראתי את השמות ״הרצל, רוטצ׳ילד, יהודה הלוי״ רגע אחד זה לא שמות רגילים אלו שמות של רחובות לפי הסדר, למטה היה כתוב ״תל אביב״ והיה מצוייר משהו, זה היה נראה כמו עץ שמצדו צומח עוד גזע. הבנתי עכשיו, זה סוג של מפת אוצר מוזרה! והאוצר בתל אביב! לפחות אני מקווה שזה אכן אוצר ולא סתם זיוני שכל ואז אני אמצע עוד תמונות ישנות של נ.כ. ומנשה, רגע אחד בפתק היה כתוב ״תחשוב מחוץ לקופסה״ נ.כ. התכוון לומר שצריך לשבור את דובון החרסינה ומנשה אף פעם לא עשה זאת לכן הוא כנראה אינו יודע ש נ.כ. השאיר משהו בשבילו, רצתי הביתה עם הקופסה של הסיגריות וכל מה ש נ.כ. השאיר בפנים ודחפתי הכל לתוך תיק בית הספר שלי, ״אמא שלי לא תגיע עד יום רביעי בבוקר ישלי יומים שלמים לחפש את מה ש נ.כ. השאיר בשביל מנשה״ חשבתי לעצמי למחרת בבוקר התקשרתי לאבי וסיפרתי לו את הכל ביקשתי ממנו להבריז היום כדי לבוא איתי לתל אביב, שנינו רצנו לתחנת אוטובוס ולקחנו אוטובוס ישר לרחוב האחרון ברשימה, כשהאוטובוס עצר לא ידעתי לאן ללכת ישבנו על הדשא ונשענו על גזע, הוצאתי את המפה של נ.כ. ועיינו בה יחד ״מה צריך לעשות עכשיו?״ שאל אבל ״אני חושבת״ התבוננתי שוב רגע הציור, זה סימן . זה עץ ״צריך למצוא עץ!״ צעקתי ״עץ? יש מה איזה מיליון עצים!״ אמר אבי ״כן אבל זה לא עץ רגיל..זה עץ שיוצאים ממנו שני גזעים בגלל שהמכתב נכתב לפני הרבה זמן העץ צריך להיות גדול לדעתי וזקן״ שנינו ישבנו וחשבונו , אבי קם והתבונן ״עץ אמרת? כמו זה!״ הוא עמד והצביע על העץ שישבנו תחתיו. זה היה איזור מבודד כך שיכולנךו להוציא טוריה קטנה ולחפור, חפרנו במשך 7 שעות, אבי הניף את הטוריה תקע אותה באדמה וקול של שתי מתכות מתנגשות צילצל, אבי חפר במהירות והוציא תיבה גדולה , התיבה הייתה ללא מנעול וחבלים היו כרוכים אליה, אבי קרע את החבלים פתח את התיבה ובתוך התיבה….. המשך יבוא…..