רק חברים? – עוגיות ווניל – פרק (3/3)

הטלפון של טוני רטט.
הצלצול נשמע ברקע של מחשבותיו העמוסות.
הוא התנצל וקד קלות לעבר הבוס שלו.
כשפניו הביטו לעבר איש הקשר, ליבו דילג פעימה.
"שיחה נכנסת מלילי"
הוא התנצל שוב והתקדם אל עבר משרדו.
"הלו" אמר בקול עמוק מהרגיל.
"היי, טוני? אה… אני מתנצלת שאני מפריעה לך אבל אני ממש צריכה שנסיים את השיחה מהפעם הקודמת… אני , אמ… הלכתי לפני שסיימתי את כל מה שרציתי להגיד, אני אפילו מוכנה לדבר בטלפון או לשלוח לך בהודעה אם זה יותר נוח ל-"
"איפה ומתי?" שאל " יש לי פגישה ב15:00, אז נוכל ב17:00?"
"כ-כן" השיבה לילי בהיסוס, חיוך התפשט על שפתיו של טוני.
"סגור" השיב וניתק את השיחה.

לילי שיחקה באצבעותיו בעצבנות. הוא הביט לכל הכיוונים.
לפתע הוא ראה את 3 והנמיך את מבטו.
"היי" אמר טוני בשקט.
"ה-היי" גמגמה לילי.
הם התיישבו על הספסל הקפוא, אבל לא היה להם אכפת.
טוני בלע בחשש.
"אני רק רציתי להגיד שגם אם אתה לא אוהב אותי, אני עדיין רוצה להיות חברה שלך, או אפילו ידידה שלך, אני- אה אבין אם אתה לא בנוח עם זה, אבל אני ממש- אה!- "
7 קפצה בבהלה, היא הביטה מטה אל ידו של טוני אוחזת בחזקה בידה שלו.
"אני לא רוצה שניהיה חברים יותר…" אמר טוני.
"א-ה אני מ-מבינה, זה – זה בסדר…" לילי השיבה, למרות שנראתה שהעל סף דמעות.
"אני רוצה שניהיה יותר מחברים." אמר טוני בחיוך קל.
מבטו של ליל הבזיק למעלה, עיניה מחפשות הומור או סרקזם בפניו של טוני.
וכשלא מצאה, היא לחצה את ידו של טוני בהתרגשות.
הם התחבקו, ובדיוק כששפתיהם כמעט נפגשו, טיפות החלו לנחות על פני הדשא הגס.
אבל זה לא עצר אותם, כעבור כמה דקות הם כבר היו ספוגים בגשם, והם נעו הלוך ושוב בחיבוק-נשיקה, כשהגשם עדיין זולג.

הם ישבו בבית הקפה, טוני שותה משקפה וניל חם ולילעם גביע של גלידת עוגיות.
"גלידה באמצע החורף?" שאל טוני וצחק.
"תמיד אהבתי את החורף" השיבה לילי.
טוני חיבק אותה ונישק אותה ובחיבה, זה באמת היה לילה מתוק.