רק חברים? – עדיין להיות יחד – (פרק 2/3)

טוני שכב במיטה, לא הצליח להירדם.
עיניו אדומות, מוחו עייף.
הוא לא הצליח לישון כרגיל כבר חודש, בדיוק מאז הווידוי של לילי.
הוא התהפך במיטה, מצד לצד, ותהה אם הוא יכל לתקן את מה שגרם.
לאחר שחשב על המקרה, שוב ושוב ושוב-
הוא הבין שטעה.
הוא לא ידע, שיום יבוא והוא ירגיש יותר, איך הוא ידע?
אבל הוא כבר עשה את הטעות.
הוא כבר אמר ללילי שהוא לעולם לא יאהב אותה.
הוא ראה אותה נשברת ובוכה בגלל משהו מטופש שאמר, ושבכלל לא התכוון אליו.
לילי היה כמעט יותר מידי טובה בשביל להיות אמיתית.
הוא הרגיש טיפש עכשיו וקיווה שדלת ההזדמנויות עדיין פתוחה.
הוא לא ידע איך הוא יתקן את הטעות, אבל הוא יעשה את זה, החליט.
הוא רוצה אותה לידו, כאן, שתהיה עדיין איתו.

לילי שכבה במיטה, לא הצליחה להירדם.
עיניה אדומות מוחה עייף.
היא לא הצליחה לישון, ולאחר שעה של התהפכות במיטה היא וויתרה.
היא קמה מהמיטה, לבשה את המעיל שלה על הפיג'מה, ויצאה אל המרפסת.
לילי תמיד אהבה את החורף, אבל משום מה התקופה הזו , הייתה החורף הכי נורא בחייה.
היא הביטה ברחוב הקפוא, לא היה כזה קר כבר שנים, מעלות שוקעות לאט מתחת לאפס.
טוני פגע בה, היא הייתה שבורה מבפנים. לא הצליחה לתפקד כראוי.
אבל היא עדיין אהבה אותו, למרות שטוני לא אהב אותה בחזרה, לילי עדיין רצתה להיות לצידו.
אם לא כמאהבת אז כחברה, אפילו ידידה.
כל דבר, רק שלילי תהיה לצידו.
ובמחשבה הזו, היא החליטה לגרום לזה לקרות.
חיוך עצוב התפשט על פניה, ובפעם הראשונה מזה שבועות היא נרגעה מעט.

שני הדמיות שכבו על גבם במיטה.
עיניים פונות אל התקרה.
וליבם פועם במחשבה על מה שהם יהיו צריכים לעשות בקרוב.
הם חיבקו את הכרית שלצידם ונתנו למוחם לדמיין, שזה מי שהם היו רוצים למשוך ולאחוז קרוב אליהם.