רק הזמן יגיד
כשהייתי ילדה קטנה. אולי בת חמש או שש, שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה.
בלי לחשוב יותר מידי עניתי, ״נסיכה כמובן!"
כמה שנים מאוחר יותר, כשהייתי בת עשר, שאלו אותי שוב. ״כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות אסטרונאוטית ולגלות מקומות חדשים!"
כשהייתי בת שתיים-עשרה השאלה חזרה על עצמה שוב. בפעם הזאת לעומת הקודמות לקח לי כמה דקות לחשוב על זה. ״אני רוצה להיות רופאה ולעזור לאנשים!"
שנתיים אחר כך כשהייתי בת ארבע-עשרה ונשאלתי שוב היה לי יותר קשה לענות. רבע שעה אחר כך חזרתי עם תשובה. ״אני רוצה ללמוד באוניברסיטה הרבה שנים ואז למצוא תרופה לכול המחלות בעולם!"
אחרי שלוש שנים, בהיותי בת שבע-עשרה שאלו אותי שוב את אותה שאלה. יום שלם לא היתה לי. תשובה אבל לבסוף היתה לי תשובה שונה. ״אני רוצה להיות פסיכולוגית גדולה כדי שאוכל לעזור לאנשים שצריכים אותה!"
אחרי שנה בגיל שמונה-עשרה שאלו אותי מחדש כאדם בוגר אבל שוב היתה לי תשובה חדשה. אני רוצה
להיות נשיאה ואז להגן על כול אזרחי המדינה!
היום יש לי תשובה חדשה. תשובה שלא תשמיט אף אחד מהרשימה. רק בינתיים. התשובה היא כזאת:
רק הזמן יגיד.
תגובות (7)
ממש אהבתי…
מסכימה עם משועממת!
ממש נחמד^^
בס"ד
יפה! חמוד מאד!
תודה רבה…
אני ממש שמחה שאהבתם!!!
סופר דופר קופר אהבתי! ממש הפתעת בסוף :) לדעתי זה מדהים, מרגש, יפהפייה ומקסים. את מחברת מוכשרת, המשיכי בדרך זו!
התגובה היא טיפה באיחור… לא נורא, אני בכל זאת יגיב:)
זה נכון!!
למשל בגיל 7 חשבתי על להיות מורה…
9 פסיכולוגית (כי כולם אומרים שאני נשמעת כמוהן… בגלל שאני אוהבת לעזור. אם אני לא נמצא פיתרון, לא יקראו לי באיך שקוראים לי;)
ועכשיו, בגיל 10, אני רוצה להיות רופאה. אני פשוט רוצה להיות רופאה.