רצפת האבן הקרה

אני שכובה על רצפת האבן הקרה, גופי החם כנגד לאבנים המתפוררות.
קול המכוניות הנוסעות הולם באוזני ומגרה את חושיי.
והאינסטינגטים מתחילים לפעול.
אינסטינגט הבריחה. ללכת, לרוץ, להתרחק מהסכנה.
ואחר כך, הבהלה. המחשבה שלא אספיק להתרחק בזמן.
אך נשארתי שכובה על הרצפה.
זמזום המכונית המתקרבת הולך ומתחזק, והאדמה מתחילה לרעוד.
עוד שנייה, עוד שתיים, והמכונית עברה.
גופי החם מתקרר בהדרגה, ופתאום רצפת האבן הקרה אינה קפואה והאינסטינטים אינם פועלים.
עברה שעה, עברו שעתיים.
אני שכובה על הרצפת האבן הקרה.