רעש רקע / האיש בעל אלף הפנים

הרעש הזה, הוא לא עוזב אותי לרגע – כל היום הוא מלווה אותי.
לא, זהו אינו הרעש של הבניה ברחוב, שמי יודע למה, נמשכת כבר שנתיים; זהו גם לא הרעש של כל הסובבים, שמשום מה לא יכולים לדבר בטונים נורמליים; זה רעש פנימי, צעקה מתוך מעמקי הראש.
הצעקה רוצה רק דבר אחד – להבין מה לעזאזל אני עושה, ויותר חשוב – למה?
הצעקה הזו לא נותנת מנוח ולו לרגע, היא נמצאת שם כל עת.
כאשר פתאום היא נעלמת, זה מלחיץ במיוחד – זה מתרחש בשני מקרים – ריכוז קיצוני או שמא שיגעון רגעי, היא פשוט משתתקת ונשארת נבוכה בצד, עד החזרה לשגרה.
חוץ ממנה ישנם רעשי רקע נוספים, אך הם תוצר של מחשבה ורצון בהם – זמזום השיר האהוב, מחשבות לקראת בחינה נוספת או מחשבות עליה עד שתחזור, ולעתים גם הסברים לצעקה.