רומיאו ויוליה או בשם האמיתי רומיאו וג'ולייט.
רומיאו ויוליה, כביכול סוף עצוב. האומנם?
הרי סופם מסתיים במוות.
אבל…. זהו אינו הסוף של כולנו?
אני דווקא מוצאת בסופם משהו שמח.
הם מתו, בזרועות אהבת חייהם, עוברים לעולם הבא ביחד.
הם סוף סוף ביחד.
הם עולים לעולם ששיך אך ורק ואהבתם, עולם שבו אין המלחמות היריבות ואת המוות, ששורר בין שתי משפחותיהם.
הסוף של רומיאו ויוליה הוא שקט.
שקט ושלווה, שקט ואהבה.
ואני חושבת שזה הסוף הכי מציאותי שהם יכלו לקבל.
הרי הסוף של כולנו הוא מוות.
סוף של כל ברית נישואים הוא מוות.
מוות של אחד או שני בני הזוג או מוות הנישואים – גירושים.
מוות הוא הסוף של האהבה והסוף של כולם.
ואני יכולה להעיד ששייקספיר היה גאון.
הוא צירף את סוף החיים ואת סוף הסיפור ביחד.
לא המציא להם ילדים.
ובעצם… גמר את כל הסיפור לחלוטין.
בלי "עונה שנייה".
אני לא יכולה שלא לקנא באשתו של שייקספיר עכשיו (אם הייתה לו אישה).
כותב כה מדהים, עם ערך כל כך עמוק לאהבה, פשוט רומנטיקן אמתי.
טוב, זה בערך הדעה שלי על הסיפור המדהים (שהתחיל בתור מחזה) רומיאו ויוליה, או בשמו האמתי:
רומיאו וג'ולייט.
תגובות (13)
איך ידעת שהיום הלכתי עם חברות לצפות בסרט "רומיאו וג'ולייט"?! XD
את עוקבת אחריי או משהו? XD
ואני מסכימה איתך. כל סוף הוא מוות, אבל עדיף שהוא יגיע מאוחר יותר מאשר מוקדם.
שייקספיר באמת היה גאון, הוא היה כותב ממש טוב! יצא לי לקרוא כמה דברים שהוא כתב. ^^
גם אני ראיתי אותו היום!!! למרות שקראתי וראיתי כל גרסה שיש אבל זה היה מדהים!! הכי אהבתי את סצנת המרפסת.
הוא היה גאון עם חוכמת חיים.
את לא מבינה היו שני בנים בהקרנה וכשכל הבנות (אני לא הייתי מהן) עשו "אווו" אז הם חיקו אותם וכולם צחקו.
חחחחחחחח..
אני כבר יודעת שלא היינו באותו קולנוע.
בקטע שרומיאו וג'ולייט התנשקו, חברה שלי ממש השתגעה מרוב התרגשות! XD
אני יותר אהבתי את הקטעים של הקרבות. משום מה אני חייכתי בקטעים האלו, אבל כשרומיאו רצח את בן דוד של ג'ולייט (הוא היה בן הדוד שלה, נכון?) אז הייתי ממש עצובה! אהבתי את הדמות הזאת!
סצנת המרפסת באמת הייתה יפה. זה הצחיק אותי שג'ולייט דיברה על רומיאו והוא פתאום הופיע לה משום מקום XD
זה התסריט המקורי, ממש מה ששייקספיר רשם, זה היה כל כך יפה, אני דווקא שמחתי שהוא מת, הוא היה עיוור משנאה, וגם כשניסו לדבר אליו הוא לא הקשיב, השנאה והכבוד עיוורו אותו.
את שני המשפחות למעשה.
כן, נכון.
השנאה באמת עיוורה אותו, אבל זה מה שנתן בעצם את הייחוד לדמות הזו. הוא גרם לקצת יותר 'אקשן'.
בדרך כלל אני לא רואה סרטים רומנטיים, אולי בגלל זה זה היה לי מוזר שהייתה נשיקה על ההתחלה. מה שעוד יותר היה לי מוזר, זה איך רומיאו עבר מאהבה אחת לאחרת כל כך מהר. למעשה, הוא ויתר על אהבתו הקודמת ישר כשראה את ג'ולייט. הוא לקח אותה מחוץ לנשף והם התנשקו שם. זה היה לי מוזר כי הוא אפילו לא הכיר אותה!
את האמת, זה היה פחות זכור לי שהוא השיג אותה כל כך מהר לפי מה ששייקספיר כתב…
ברור, אבל זה היה סרט, אז הם היו חייבים להתחיל קצת מהאמצע, אבל אני חושבת שזה מה שיפה באהבה שלהם, הם היו כל כך בטוחים שזו אהבת חייהם שהם זנחו הכל מהאחור.
ולמרות שהם גילו את זה שאינם יכולים להיות ביחד הם ניסו והצליחו, ובקיצור הם משקפים מהי אהבת אמת, או לא לפחות הגרסה שכולנו חולמים עליה.
נכון.
אני חשבתי על זה, על כמה הם אהבו אחד את השנייה. רומיאו מת בשביל ג'ולייט וג'ולייט מתה בשבילו…
האהבה שלהם היא דבר נדיר. זאת אומרת שאין הרבה אהבות אמת כאלו. יצא לי לחשוב על מה שקורה אחריי שגבר מנסה להשיג בחורה. הגבר ניסה להשיג אותה ונלחם עליה. לבסוף הם זוג. האהבה שלהם באמת תישאר להרבה זמן?
אני חייה לפעמים בתחושה שאהבה זה דבר שנגמר בסוף. אולי זה ככה אצלי כי אני לא התאהבתי במישהו אי-פעם (וגם להפך- לא התאהבו בי). אפשר לומר שזה סוג של מחסום רגשי.
אבל אני בהחלט מסכימה שאהבה כמו של רומיאו וג'ולייט זו אהבה שכולם חולמים עליה…
דרך אגב, קראתי לא מזמן במסגרת שיעור אנגלית סיפור שקוראים לו Christina Rosental. שם מסופר על אהבת אמת. אם לא קראת את זה אז אני ממליצה לקרוא את זה. זה באמת סיפור מאוד יפה.
הוא באנגלית? אני לא קוראת באנגלית כי אני לא טובה בזה…
וואיי זה ממש נכו כל הקטע הזה של האהבה והרומנטיקה והסוף אבל לידע כללי לשייקספיר היו נטיות מיניות אז כנראה שלא הייתה לו אישה …. כמה חבל :[
הסיפור הזה הוא באמת ברמה גבוהה, אבל אני בטוחה שיש לו גרסה בעברית.
לא. היה לסיפור סוף רע. חחחח
לא בדיוק רע, הם מתו. הרי בסוף כולם מתים לא? הסוף היה פשוט סוף, בלי אפשרות למשהו שאחרי.
לא. זה היה סוף רע, אין ויכוח.