רוח רפאים בודדה

לא, זה לא סיפור על רוחות ושדים וסרטי אימה, זהו סיפור על נערה בודדה שנשארה בודדה עד יום
מותה.
הסיפור הוא על ילדה קטנה שתמיד הסתגרה בפינה עם בודדה קטנה בזמן שכולם שיחקו ביחד.
הוא על ילדה צעירה שתמיד ישבה לבד בשולחן בשיעורים ובהפסקה ישבה לבד על הספסלים.
הסיפור הוא על נערה צעירה שביום הראשון של לימודי החטיבה חייכה בביישנות למורה ולתלמידים
והלכה במהירות לשבת בסוף הכיתה עם חברתה היחידה ולא העיזה להרים עיניים אל התלמידים
האחרים.
הוא על נערה מתבגרת שתמיד ישבה לבד וכשקראו את שמה המורים חיפשו אותה בעיניים כל
פעם מחדש כי לא זכרו אותה, היא ענתה בשקט והמשיכה לשתוק ולבהות אל השולחן המקושקש.
ובשיעורי הספורט כשביקשו להתחלק לזוגות, המציעה מחלה כדי לשבת בצד ולהימנע מהבושה
של לעשות את התרגיל עם המורה.
הסיפור הוא על מתבגרת צעירה וכואבת שמעולם לא התנשקה ואפילו לא יצאה לפגישה עם בן
ובשיעורים החופשיים ארזה באיטיות את דבריה כדי להפסיד כמה שיותר זמן ואז רצה להסתגר
בספריה עם ספר עבה עד להפסקה כי לא היה לה עם מי לבלות את השיעור החופשי.
הסיפור הוא על נערה מתבגרת בודדה עם עיניים אדומות מבכי שביום הולדתה השש-עשרה
כשעמדה על עדן חלון חדרה בקומה ה-9 וקפצה למטה, איש לא הבחין בגופתה המרוסקת על
הדשא שבחצר.
ההורים והקרובים התאבלו קשה והרבה,
חברותיה הבודדות בכו ונכנסו לדיכאון,
המורים הנידו את ראשם בעצב ובישרו את הבשורה העצובה לתלמידים בכיתה,
והתלמידים ענדו ארשת פנים של תדהמה ושאלו את עצמם למה, ואיזו סיבה הייתה לנערה
השקטה שאיש כמעט לא הכיר להתאבד? ואיש לא ידע את התשובה….
עברו שבועות, חודשים והורים והקרובים עדיין לא התגברו על הטרגדיה,
החברות של הנערה חברו לאט לאט לחייהם, עדיין עצובות ומוכות תדהמה,
המורים הרצו על נושא ההתאבדות ושוב הנידו את ראשם בעצב ובמהירות חזרו לתכנן את
המבחן הבא בלשון.
והתלמידים בכיתה חזרו לחייהם במהירות, מקומה בכיתה נתפס ושמה נמחק ורשימת הכיתה
וכולם שכחו מהר את אותה נערה בודדה שסיימה את חייה בצורה נוראית שכזאת.
וכך הפכה הרוח הרפאים החיה והבודדה לרוח רפאים מתה אך עדיין רדופת בדידות.
הולכת במסדרונות בית הספר בלי שאיש יבחין בה.
רואה את הנעשה אך לא נראית,
מסתכלת על משחק, אך מסרבת להשתתף בו,
מושיטה את ידה את האושר, אך אינה מצליחה להגיע אליו,
חולפת ברחוב בין האנשים שקטה ומכונסת ואיש לא מתעניין בה ומזכה אותה אפילו במבט אחד.
חושקת בך; ברה ומקנאה באנשים בלא-בודדים,
אבל תמיד, ולא משנה כמה היא רוצה, נשארת בודדה, בחיים וגם במוות.