רוח ים

היא ישבה על שפת הים , בוהה אל האפוק ומתפלאת מהיופי המדהים של השקיעה.
היא תמיד אהבה שקיעות אם כי הצבע הכי פחות מועדף עלייה היה כתום. היא נשמה לרווחה, נהנת מרוח הים. היא הניחה לרוח לשחק בשערותיה הארוכות. אם זה היה תלוי בה , לעולם לא היה עוזבת.המקום היה ריק , ולא היה אף אחד שינסה לדבר איתה ולשכנע אותה לספר מה קרה. היא יכלה לבכות כמה שרצתה בלי להסביר כלום. היא קפצה כשהרגישה יד על כתפה . היא הסתובבה במהירות. נייט .
נייט האידיוט בעל השיער הקצוץ הבלונדיני והעיניים הירוקות . הוא לא חייך וזה לא מצא חן בעינייה .
" את בורחת מהבעיות שלך, כמו תמיד " הוא האשים
"אמר בן אדם שנוסע לחו"ל עוד שבוע" היא מלמלה , ממשיכה להסתכל אל האופק .
" זה לא כאילו אני נוסע לחופשה " הוא אמר " אני אוהב אותך, סיינה . אני עושה את בשבילנו"
היא קמה במהירות על רגליה והוא עשה כמותה
" בשבילנו ? " היא צרחה " אתה עוזב את הארוסה שלך שרק נכנסה להריון בשביל לעוף מטעם הצבא! זאת משימת התאבדות" היא שלחה את אגרופיה אל חזהו . הוא הצמיד אותה אליו , מחבק ומנשק אותה בענידות. " לא יקרה לי כלום "הוא מלמל , מנגב את דמעותיה .
הוא אהב אותה והיא אותו. מדהים מה אהבה גורמת לאנשים לעשות