קלף יחיד

היה משהו מזמין במקום ההוא, למרות שהיה ריק כמעט לחלוטין.
היה מספיק להעיף מבט מהיר אחד, בשביל להבין שהמקום מלא בספרים, זו לא הייתה בדיוק ספרייה, אך במקום היו מדפים מלאים בכול שתרצו לדעת, וגם בכול מה שתעדיפו לשכוח.
היה שולחן באמצע החדר, מהסוג הישן והכבד, זה שרק מבט אחד בו מספיק בשביל להבין את כמות האהבה שהושקעה בו, כל עיקול של השולחן וכל גילוף נראו כאילו השקיעו בו שנים, תשומת הלב לפרטים בשולחן ההוא היתה מדהימה.
אך למרבה הצער, השולחן עמד כמעט ריק, בלי אוצרות מיוחדים או שדברי ערך, ללא דבר מלבד קלף יחיד ודקיק, הכיתוב עליו כמעט ונשחק לחלוטין, אך הדיו עדיין נראה מספיק בשביל להבין את הכיתוב.
בניגוד להרגשה החמימה של החדר, יכולתם להרגיש קור בוקע מהקלף, מהסוג שמקפיא לבבות והורס אנשים.
הכיתוב "נאהבים" מתנוסס עליו בחגיגיות קודרת.