קלות בלתי נסבלת

התעוררתי לעוד יום מעיק.

הוירוס הקטלני ממשיך במסע ההרג הקטלני שלו ברחבי העולם.
אלפי קורבנות טריים העתיקו ביממה שחלפה את מעונם אל בתי הקברות, עשרות אלפים אחרים – אל בתי החולים ומאות אלפים נדבקים חדשים אוזקו אל מעונם שלהם.
נראה שמאיתנו, כאן על אדמת הקודש, הוירוס אפילו גובה מחיר מופקע. נוקם, נוטר ומשטה בכל מי שמנסה לעמוד בדרכו.

מזג האויר גם הוא אינו מסביר פניו. גל חום נוראי פוקד את מערב ארצות הברית. שריפות ענק מכלות חי, צומח ודומם. סופות רבות עוצמה הותירו הרס בצידה השני של היבשת.
גם עלינו הוא אינו פוסח – הטמפרטורות מרקיעות שחקים והלחות הגבוהה במישור החוף מכבידה ושוחקת.

וכאילו לא די בזה, הכלכלה העולמית קורסת. הבורסות צונחות, חברות מאבדות ערך ואנשים את הונם ופרנסתם.
גם אצלנו המצב בכי רע. הגרעון נוסק, קופת המדינה מדולדלת, כסף ציבורי מבוזבז ללא אבחנה ופיקוח, אין תקציב והאבטלה גואה.

על אף ולמרות הכל, יש כאלה שכל מה שמעניין אותם זה לחגוג את יום השניצל הבינלאומי.

אם כך, אז בכל זאת לא כל כך גרוע.

שיהיה לכולנו חג שמח ובתיאבון.