קטע ממש קצר על סבא ונכד(:

אח בוערת, להבות כתומות מתפתלות, מעכלות את בולי העץ עד לאפר.
ריח של אבק, בד מתפורר, קפה שחור וקטורת ישנה שצורב בגרון.
חיוך אמיתי ומצח חרוש קמטים, עיניים כחולות ועייפות.
וקול רגוע ומוכר שמפריע לזימזום התמידי של הרדיו, שואל;
"מה תרצה להיות כשתגדל?" עם חיוך לבבי.
"כשאגדל, סבא," הילד פותח בהתרגשות.
"ארצה להיות הכול."
"בנאי, ורופא, וטייס, ונהג.
מוכר, ומורה, ושחקן ורקדן."
הסבא בחן בחביבות את נכדו התמים,
מהרהר באותה דרך שעליו להסביר.
ואחרי מחשבה ארוכה הוא עונה:
"זה נהדר, נכדי הצעיר.
רק אל תתן למסך של חלומות לך להסתיר,
כי הדרך והחוויות גם הן חשובות,
והמחשבות והרגשות, גם הן משנות.
אבל בן אדם מדהים, אין לי ספק שתוכל להיות."