קדימה, תשפטו, רק זכרו…

"קדימה תשפטו אותי,
תגידו בקול, כול פגם קטן שיש בי"
היא אמרה וחייכה, אבל זה לא היה חיוך נעים,
זה היה חיוך מהסוג שמקפיא את הדם בעורקייך
וגורם לך לרצות לברוח, כי דבר מה רע עומד לקרות.
"רק זכרו, מהרגע שתשפטו אותי, תצטרכו להיות מושלמים"
קולה היה חלקלק ומלא בחמימות מזויפת.
"יהיה אסור לכם להיות גסים לאנשים,
אך יהיה אסור לכם גם להיות רכרוכים."היא אמרה
"אתם תצטרכו להתנצל על כול דבר רע שעשיתם בימי חייכם"
היא המשיכה, נראה כי לעולם לא תפסיק
"ואם לא נעשה זאת?"קול דקיק שאל, והיא פנתה אל כול החבורה
"במקרה כזה, אני אופיע בשביל לדאוג שתשלמו על כך"