צרות של עשירים

-אני נשבעת לך! אני לא יודעת כבר מה לעשות איתו…!
-נו ומה הפעם הוא עשה לך?
-זה יום השנה השלישית שלנו.. הוא יודע כמה רציתי שנעשה משהו מיוחד! איך הוא מעז בכלל להביא לי כרטיסים לספא ותמונה ממוסגרת??
זה היום המיוחד שלנו! פעם אחת הוא לא יכול לחשוב קצת מחוץ לקופסא?? להשקיע בחברה שלו קצת??

-אני באמת מצטערת
אני מבינה שקשה לך

-נכון?? אגואיסט בן זונה!!! נמאס לי כבר.

יצאת מהשיחה.
ונכנסתי שוב לתמונות שלי ושל רון.
דור מסגר לך את התמונות שלכם ביחד,
אני בכלל לא חושבת שרון שמר את התמונות שלי איתו…
זה יכל להיות יום השנה השני שלנו יחד, בשבוע הבא.
אני לא חושבת שהוא זוכר.
יום בספא עם רון נשמע כמו חלום בשבילי.
רק אני והוא, בג׳קוזי ביחד, הוא היה מספר לי כמה הוא שמח שאני שלו והייתי נמסה בידיו.
כשאנחנו ביחד, הזמן כאילו עוצר מלכת.
כל הבעיות שמסביב נעלמות פתאום,
זה רק הוא שם.

-אריאל את לא מבינה!!!
-מה קרה??
-דור ממש הגזים הפעם! זה כבר בלתי נסלח.
-מה הוא עשה??
-הוא הבטיח שנצא למסעדה על הים… ופתאום אין לו כח! הוא עייף! ערב בבית הוא רוצה, מה נראה לו?! אריאל זה כבר עובר כל גבול, אני שוקלת להפרד ממנו.

ערב בבית… ואו ערב בבית עם רון שלי.
אם הייתי יכולה רק עוד לילה אחד כזה, מתחת לשמיכה שלו, להרגיש את חום גופו ממלא את כל המיטה, ואת הלב שלי.
אני ארדם בין ידייך, וארגיש את האצבעות שלך עוברות על גופי, נעימות אך שורטות, אני יודעת שלא אשאר עד הבוקר.
אחרי כמה דקות הוא כבר יעיר אותי, ׳את לא נשארת לישון..׳ ׳אני יודעת׳.
כל לילה נגמר לפני שבאמת נגמר.
מוצאת את עצמי בשכונה זרה, מחכה למונית שתיקח אותי, מושפלת ומנוצלת, למרות שאני אשמה.
לא הייתי צריכה לבוא הלילה. ידעתי שזה יגמר ככה, כמו שתמיד זה נגמר.

אני בטוחה שאת לא תמהרי לקום.
דור עדיין ישן, לא נראה שהוא מתכוון לקום בינתיים, אולי עד הצהריים אפילו.
תקומו מחובקים, הוא יקום להכין לך נס ואת העוגה שאת אוהבת.
את עדיין תכעסי על שלא יצאתם אתמול למסעדה שהוא הבטיח, אבל אולי רק אחרי שתאבדי את האחד הזה, שאוהב אותך באמת, בלי משחקים ובלי אגו. רק אז תביני, שהיית מאושרת.
וכל הצרות האלו, שהעסיקו אותך בזמן ששכחת להחזיר אהבה לאותו אחד, שנתן לך את כולו, כל הצרות האלו, היו סתם, צרות של עשירים…