צפירה
כמו מיליון צעקות של בכי בבת אחת.
נשארתי בבית אתמול, לא הלכתי לטקס. בכנות, לא עבר לי כלום בראש. ריק לחלוטין. אמא שלי אמרה שהצפירה עוד שתי דקות וסבתא, מבקשת מים. אוף, הזקנה הזאת. הצפירה עוד חצי דקה והאסימון נופל, אני יודעת מה יקרה, זה ככה כל שנה. כל צפירה.
היא מתחילה.
נתקעתי עם כוס של מים ביד, קפואה.
יללות.
יש לי שלושה כלבים.
הם מיללים. כואב להם. האוזניים שלהם,
והלב שלי.
תגובות (1)
קרה לי גם אתמול עם הכלב שלי, ועם כמה שזה עצוב, צפירה זה דבר חשוב ביותר..