צעצוע של נשמה

"איך צעצוע ריק יכול להחזיק בנשמה של מישהו?" אני שואלת את סם אך הוא לא בדיוק שם לה אליי, הוא עסוק יותר מידי בתיקון של בובה כלשהי.
היה קשה למשוך את תשומת ליבו לאחרונה, נראה שהרוחות שלו, הנשמות האבודות, תמיד העסיקו אותו לאחרונה, כיצד ללכוד אותם, איפה להחזיק אותם, מה לעשות איתם, נראה שכמעט ולא נשאר לו זמן עבורי.
"אלו לא סתם צעצועים," הוא אומר לפתע, נזכר ששאלתי משהו."הם היו פעם הצעצועים האהובים על בעליהם, הם היו מלאים בתקוות, וחלומות של ילדים," הוא מוסיף ומביט דרך זכוכית מגדלת על התפרים שעשה לבובה, בודק שכל אחד מהם מושלם." רק בובה כזו, בובה שהיית מלאה וננטשה, יכולה להחזיק בנשמה, רק לצעצוע כזה יהיה הכוח לשמור על הרוח." הוא אומר, ועובר אל הבובה הבאה, זה היה מוזר אתם יודעים, שהוא נתן לצעצועים הללו יותר אהבה ותשומת לב משהו אי-פעם נתן לי, זה כמעט גרם לי לעזוב אותו מספר פעמים בעבר, אך משום מה, מעולם לא הצלחתי לטרוק את הדלת מאחוריי, מעולם לא באמת הצחתי לעזוב אותו.
"אז מה צריך לעשות בשביל לשחרר נשמה?" אני שואלת, לכאורה בתמימות, אך אם לומר את האמת, אנ יפשוט רוצה להרוס כל אחד ואת מהנשמות הללו, מהצעצועים האלה.
"אי-אפשר לעשות זאת," הוא עונה לי, וקולו כל-כך עינייני וקר שהוא ממוטט את כל חלומותיי."הצעצועים שותים בצמא את הנשמות, הם הרי רגילים להיות מלאים באהבה וגעגועים, ולעולם לא יהיו מוכנים לוותר על זה," הוא מוסיף בזמן שמחטט בציוד על שולחנו\, מחפש דבר מה."הם ילחמו על הנשמות עד פירור הבד האחרון שלהם."