צלקת בלב.

הירח כבר לא שמח
והעננים גם הם בוכים,
את השמש בקושי רואים מאז שהאפור תפס מקום.
הירוק השחיר והחום התייבש, נסדק.
השברים הם לא רק אצלי בלב, הם בכל העולם.
אדום זה לא רק צבע, זה גם רגש.
טיפות של צבעים ששייכים לעיוורים מטפטפות באוויר.
הקולות הם לא קולות כשהאוזניים סתומות.
הרגשות תמיד זזות שם בלב
והחיוך תמיד משקר.
כל אחד חי בבועה שיום אחד עוד תתפוצץ ואת כולנו תפוצץ.
תמיד מחפשים במה להיאחז.
כולנו רוצים ביקורת, אך מפחדים ממנה.
המון יריות שלא פוגעות, רק משפשפות ומשאירות צלקות.