צלילה

שום דבר לא נשאר לנצח, בין אם טוב ובין אם רע.
והנה.
הנה צללתי שוב.
אני עוד לא בקרקעית, אבל כבר עברתי חלקים חשוכים.
עוד לא נפצעתי, אבל פגעו בי אבנים.
ופה, מתחת לכל המים האלו, יש שקט.
מדי פעם יש מראות מרהיבים.
הם לא נשארים להרבה זמן, אבל הם מאירים את הדרך.
אני יודעת שייקח לי זמן לחזור אל פני השטח, אולי אפילו חודשים שעד שאני אוכל לנשום אוויר צח שוב.
אבל אסור לוותר, כי אני לא רוצה לטבוע.