ציפייה

המוכר בחנות הבטיח לו שזה פטנט שעובד. המוכר הזין לתוך המכשיר את השם שלו, את תאריך הלידה, את מספר תעודת הזהות ועוד כל מיני פרטים שהמוכר טען שהם נחוצים כדי שהמכשיר יפעל כמו שצריך.

הוא ישב עכשיו והביט במכשיר – בשעון החול שאמור להראות לו מתי יסתיימו חייו. הם יסתיימו כשהגרגיר האחרון ייפול מהחרוט העליון לחרוט התחתון, כמו שכל ילד יודע. הוא נעצב עוד יותר כשהגרגירים נפלו למטה בקצב איטי מדי לדעתו.

הוא חשב על כל הכישלונות שלו. הוא חשב על כל הדברים האיומים שעשה. הוא הופתע שאפשר לחשוב על כל כך הרבה דברים רעים בפרק זמן כל כך קצר. הוא נאנח כי לבטח לא זכר את כל מעלליו. נראה היה לו שגרגירי החול נופלים למטה בקצב מהיר יותר, ואחרי כמה ימים חיוך עלה על פניו. חיוך שיימחק עם הגרגיר האחרון… שרק יגיע, הגרגיר האחרון.