צועדת

היא צועדת מבלי לעצור, רגליה עודן זוכרות את הדרך, מכירות אותה מימים רחוקים. רוח מערבית מבדרת את שערה, מייללת בשיר ערש ישן שהיתה שרה לה אמה לפני שנים רבות כל כך. עשרים שנה עברו מאז דרכו רגליה בשביל הלבנים הזה, המוביל לבית ילדותה. עצי התפוחים הצומחים משני צדיו ודאי זוכרים את צעדיה, את צחוקה שנישא ממרומי צמרתם, את זרועותיה שחיבקו את גזעם בהבטחה כי לעולם לא תעזוב. עשרים שנה עברו מאז טרקה את דלת העץ הישנה, מותירה את אמה הבוכה מאחור, קוראת לה לחזור בה, לשנות את הגזירה המרה.
שחר קראו לו, לאחיה היחיד והאהוב. צעירה היתה ממנו בשלוש שנים והעריצה אותו בכל ליבה. את כל סודות העולם גילה לה, פרש באזניה את רזי הפרחים וחיות הבר, לימדהּ כיצד לשוחח עמם, לקרוא את החבוי והנסתר שבהם. חברה הטוב ביותר ואיש סודה היה הוא, הכיר וידע היטב את נבכי לבה, את שלא העזה לחשוף בפני איש מלבדו. בת שש עשרה היתה ביום בו שלח יד בחייו, נוטל עמו את שמחתה, את לבה שכמו חדל לפעום כשנדם לבו. מאז אותו היום לא יכלה להביט בעיני הוריה, בטוחה היתה כי הם שגרמו לו למאוס בחייו, לאבד אמונו בעולם. העצים והפרחים שבחצר הזכירו לה אותו, לחשו את שמו באוזניה בכל פעם שהביטה בהם. הזמן שחלף גרם לה להבין כי לא תוכל להמשיך לחיות במקום בו שם קץ לחייו, לצד הוריה שלא מנעוהו מלעשות זאת.
עשרים שנה עברו מאז עזבה את ביתה, הותירה את הוריה השבורים מאחור, מבכים את שני ילדיהם שאבדו, את שמחת החיים שחדלה למלא את ביתם. ועתה צועדת היא מבלי לעצור, בדרך הזכורה לה מאותם הימים. לפני ימים אחדים החליטה כי עליה לשוב לשם. היא ישבה לבדה על ספסל בגינה הציבורית, מעיינת בספר. היה זה יום הולדתה הששים של אמה, היא הופתעה לגלות שעודה זוכרת זאת, אך מן הרגע בו הכתה בה הידיעה החלו זכרונות רחוקים להציפה, מסרבים להרפות. היא זכרה את היום בו חגגה בת מצווה, כמה שמחה בה אמה באותו היום, איך תפסה בידה בחזקה ולחשה לה בהתרגשות כי עתה, כשהפכה לאשה של ממש, יוכלו הן לנהוג זו בזו כחברות אמת, בנות ברית הנשיות. איך יוכל הקשר ביניהן להפוך לחזק מאי פעם, לחיבור שלעולם לא יפרם. ובכל זאת, לאחר מות אחיה, פרמה היא את הקשר, הפרה את בריתן הנצחית. בעזבה את הבית שברה את לבה של אמה, הפנתה עורף לכל שהיה ביניהן. עתה, לאחר עשרים שנות נתק, החליטה לשוב אל ביתה, אל חיקם של הוריה, שמעולם לא השיבו פניה ריקם. יחד יוכלו לאסוף רסיסי דמותו של אחיה ולמצוא בהם נחמה.