פשוט לנסות
הוא מושיט את ידו לעברי ואני תוהה האם הוא רציני, זאת אומרת, לא עשינו זאת שנים ובכל זאת הוא מאמין שאנחנו יכולים להמשיך בדיוק מאותה נקודה בה הפסקנו.
"בבקשה,"הוא אומר עיניו מתחננות, אך כל שאני יכולה לחשוב עליו זה איך גוון כזה של כחול יכול להתקיים."רק הפעם." הוא מתקרב אליי מעט כאשר הוא מבין שאני לא עומדת לברוח ממנו.
אני כמעט יכולה לראות את אותו נער אשר שיכנע אותי ללמד אותו לרקוד לפני מה שנראה כנצח ואני לא יכולה שלא לתהות אם לצעדיו עדיין יש את הקפצוץ הקטן ומלא החיים ההוא.
"רק הפעם." אני עונה לו כאשר אני מבינה שזו תהיה הדרך היחידה לראות אם אנחנו באמת יכולים להמשיך מאיפה שהפסקנו.
במשך כמה דקות, הכל מושלם, כמעט כמו שזכרתי את זה, אך ככל שהזמן עובר ואנחנו עוברים מריקוד לריקוד, אני לא יכולה שלא להבחין בשינויים.
אני בהחלט לא גמישה כמו הנערה בת השש עשרה שהייתי אז, השנים בהן זנחתי את הריקוד נראו בריקודי, אולי לא הייטב אך הן בהחלט היו שם, מתחבאות בין צעד אחד לשני.
וגם הוא כבר לא היה אותו נער, צעדיו היו מלוטשים, מלאי ניסיון ומחשבה, וזו הייתה הבעיה, בצעדיו כבר לא היו חיים, לא היה בהם שום אופי, אלו היו צעדיו של אדם אשר שכח את היופי בריקוד, את הבריחה שהריקוד מספק.
אני תוהה אם גם צעדיי נראו לו כך בעבר כאשר רק התחלנו עם כל הסיפור הזה, אני תוהה אם השנים פשוט הפכו את תפקידנו, אולי זאת דרכם ללמד אותנו משהו.
"למה זה לא מרגיש כמו פעם?"הוא שואל, אך אינו מביט בי, עיניו נעוצות אי שם מעל ראשי.
אני מביטה בו, לא יכולה להתעלם מקמטי הצחוק בצידי עיניו, אני שמחה שהם שם, משום שהם מגלים לי כי החיים שלו היו מלאים בצחוק ושמחה ואני לא יודעת מה הייתי עושה אם החיים שלו היו מלאים בעצב ואני לא הייתי שם בשבל להרים אותו חזרה על רגליו.
"בגלל שאנחנו כבר לא מי שהיינו פעם,"אני עונה לו, אך דברי לא נאמרים מתוך רשעות, זו הייתה פשוט הבחנה של המצב. אני לא ממש בטוחה איך או למה דרכינו נפרדו, אני זוכרת שתמיד חשבתי שנהיה יחד. זה היה כאילו התעוררתי יום אחד והבנתי שעברו שנים מאז הפעם האחרונה שראיתי אותו. אני מניחה שבערך כמו שהתעוררתי יום אחד והבנתי שאני לא יכולה לרקוד יותר, זה משהו שפשוט נחת עליי פתאום ובמשך זמן רב לא ידעתי אם זה דבר רע או לא.
אני מחייכת אליו יודעת שחיוכו מאיר הרבה יותר מתאורת הפלורוסנט הנוראית בסטודיו בגלל שכל זה לא חשוב, בגלל שאני יכולה ללמוד לרקוד שוב בשבילו והוא יוכל להישאר הפעם בשבילי. אני מציעה לו את ידי פעם נוספת ומציעה לו להתחיל מהתחלה. "אבל זאת לא אומרת שאינינו יכולים להנות באותה הצורה."
תגובות (3)
קטע יפה וכתוב נהדר…
הקטע 'הקצר הזה' (כפי שרשמת) עמוס בהיסטוריות רגשיות מדויקות בין שתי דמויות עם מתח ביניהם.
מתח עם היסטוריה מרומזת שמאפשרת לי לדמיין ולהשלים חלקים חסרים.
מושלם!
סולח למוח העייף והיצרתי שלך :) 3>