פרפרים
שכבתי שם. מעליי, עפים באוויר, פרפרים יפהפיים, מלאי צבעים כצבעי הקשת. כה שבריריים מתעופפים להם מעליי, במעגלים. נראה כאילו הם מנסים לומר משהו, משהו חשוב.
הבחנתי בפרפר מיוחד, שונה מהאחרים. צבעו היה שחור כצבע העלטה ואת כנפו הימנית כיסה כתם אדום, אדום כדם. הפרפר נע לבדו, נגד כיוון הזרם. פרס את כנפיו הזעירות לצדדים והתעופף לבדו.
למרות צבעו השחור, למרות הבדידות, למרות הכל היה נראה הוא מאושר.
תגובות (0)