פרסלבוקדיספיגלאווידמשפוטממותמיטטודווילסקוולדיטליהאיקיידסיוזטוראיוונאידוכאייסהדוורדקודיאק

פעם העולם היה משוגע, אנשים רק התחילו לצאת מהמערות שלהם, לגור עם אנשים שאינם קרובי משפחה. היה קשה למצוא דברים במשותף וסיבה הגיונית לדאוג למי שאין איתו שפה משותפת. גם התרבות לא הייתה מאוד מפותחת, אנשים רק התחילו להבין את חוסר הגבולות של עיקרון התקשורת, אבל גם כאשר תקשרו, לא היה הרבה מה לומר. "צריך עצים לאש", או "נגמר האוכל וצריך לצוד מחר" העולם היה הדבר הכי ברוטלי ופסיכי שאפשר לדמיין, לא הייתה דרך לתאר עד כמה. אנשים החלו לפתח שפה ויזואלית יותר, מעבר לציורי מערות ופסלי פריון, הם בנו בתים מאבן, לא כדי לגור בהם או להתגונן מסכנות הטבע אלא כדי להבין אותו. מגדל של סלעים שנחרטו בצורות גיאומטריות שמשו לפולחן, אבל לא ליופי של הטבע. הם התחילו להעריך את היכולת של האדם, לראות דבר שאינו קיים ולהכניס אותו למציאות הפיזית. ככה כל דבר שעלה בראש תורגם למילה או משפט. ציורים פסלים וספרים החלו לצוץ בראשם של אנשים, לא כדי למצוא דרך יעילה לשרוד, את זה הם כבר עשו.

לפני אלפי שנים העולם עדיין היה משוגע, וכאותי. אנשים חיו בבתים, גידלו את האוכל שלהם כאילו ניתן להם במתנה, הודות לידע שפיתחו על הטבע. אנשים התחילו להטיל ספק בכך שהעולם כל כך פשוט וקיבלו את זה שלא באמת ניתן להבין אותו. לא היו להם את המילים לתאר את הגיאומטריה, את היופי, לא היה היגיון ברגשות שחשו, לא הייתה סיבה לעזור כי לא היו מילים לתאר את הבעיה. "זמן עובר, איך אסביר לכם? בהתחלה אתם נולדתם ואחר כך תמותו. גם העולם נולד, ויום אחד ימות…", אבל איך? הם לא יכלו לדעת. אז הם סיפרו סיפורים על איך שהעולם נוצר כמו קסם, מישהו בא ואמר יש שמיים ואדמה וים וכל מה שאפשר לראות, מישהו בא ואמר שיש את זה, וזה מה שהיה. אחר כך זה הפך למובן מאליו. אנשים פיתחו קוד אתי כדי לשרוד כאשר הסתכסכו ביניהם, היו מספיק משאבים כדי לשרוד אבל עכשיו שיש הרבה אנשים שאינם קרובי משפחה, יש גבול לכמות האנשים להם אפשר לעזור. יש גבול לזמן שאפשר להשקיע ללא קבלת תמורה.

לפני מאות שנים, הרבה דברים השתנו, אך לא דרכו של העולם, עשינו קצת סדר, כמה מהאנשים הטובים והחכמים ביותר לקחו על עצמם לעשות את העבודה הקשה. אחרים העדיפו לחיות את חייהם בשקט, בלי לנסות להבין את פלאי החיים. בשביל אותם אנשים זה היה מובן מאליו. "יש סיפור שאנשים תיעדו עבורינו כדי שלא נצטרך להתאמץ, או לזכור יותר מידיי, יש חוקים ויש אמת אחת" ובין אם אותה אמת נכונה או לא, היא קיימת בראשם של רוב האנשים. תמיד היו את אלו שהטילו ספק אבל לא כל אחד יכול לכתוב ספר מושקע עם סמלים וערכים שכולם רוצים להאמין בהם. האמת קשה יותר להבנה ואפילו קשה יותר לקבל אותה מאשר את האמת שהמצאנו. האמת היא, שאנחנו לבד, בפנים, בראש שלנו. אנחנו חושבים מחשבות ומרגישים רגשות שאי אפשר לבטא, אין לנו מילה לתאר את השעמום שעולה מצפייה ממושכת בשמיים אפורים בשילוב עם כאב מלנכולי הנובע מרוח שרבית חמה. אין ביכולתינו לזכור אין סוף מילים אז יש מילים רק למה שהכי חשוב. אם אתה גר ביער יש מילה לכל גוון של ירוק. אם אתה גר בשלג של מתאיים מילים לשלג, למרות שגם זה לא מספיק לפעמים. כי העולם מורכב מאין סוף ספקטרומים שגם להם אין סוף בין ערכי הקיצון שלהם.

לפני כמה שבועות טיילתי רחוק מהבית, דיברתי בשפה שאני לא מבין כל כך טוב, אבל קראתי קצת חדשות פה ושם ונחשו מה? העולם עדיין משוגע. אנשים עדיין לא מצאו מילים להכל אז צריך להכליל דברים שיהיה אפשר לנהל שיח רציני. אחרי הכל שאדם לוקח על עצמו אחריות לנהל מדינה צריך לנהל לפחות שיח רציני אחד ביום. אז אותם אנשים מחלקים אנשים לפי הדעות שלהם, לפי המחשבות והטעם שלהם. הרבה פעמים גם שופשטים אותם במקום להעריך את הייחודיות. נלחמים על מה שחשוב רק להם כי יש יותר מידיי אנשים ואי אפשר לדאוג לכולם אז למה לנסות? חלק רוצים לעזור יותר אבל לא יודעים איך לשכנע שזה מה שהם רוצים, כי אין להם את המילים שיגרמו לכולם להבין, לשכנע אנשים שהם לא משקרים וגונבים ועושים את הדברים שפעם החליט שאסור כי זה לא פרודקטיבי להישרדות שלנו. אני רוצה לעזור לאנשים לפעמים. לפעמים לא בא לי. כשאני יכול אני תמיד עוזר, לא עם כסף. דברים קטנים שעושים הבדל עצום, דברים שנותנים ביטוי למילים שאין לי איך לבטא. אולי אמציא מילה כדי לתאר את כל זה. מילה שאומר ואנשים ישר ידעו מה זה – העולם הוא מקום משוגע, מסוכן אפילו ואין לי איך לומר את זה אבל אני רוצה שניהיה קרובים. שנעזור אחד לשני ושלא נריב, כי סך הכל גם אם זה לא תמיד מרגיש ככה – אנחנו חלק מאותה משפחה, אנחנו חולקים את אותו העולם ואם היינו נולדים באותה ארץ ומדברים את אותה שפה, אולי רואים סרט טוב ביחד, בטוח היה נוצר בינינו חיבור עמוק. זה לא אשמתינו שאין לנו שפה משותפת, אבל במקום לקבל את המציאות השבורה אולי ננסה לתקן או לבנות מחדש, אני אפילו אקח את הצעד הראשון:

"פרסלבוקדיספיגלאווידמשפוטממותמיטטודווילסקוולדיטליהאיקיידסיוזטוראיוונאידוכאייסהדוורדקודיאק".