פסיכופתית

"את פסיכופתית"
הוא זועק עליי.
"אני מעדיפה את המונח יצירתית"
עניתי לו וניסיתי לחבר את הכרזה.
"פשוט תרדי משם" הוא אומר ובקולו
אפשר לשמוע היטב את דאגתו.
"אני אסיים את זה ואז"
אמרתי לו וגלגלתי את עיניי.
"לא, את יורדת עכשיו,
אנשים אחרים יכולים לעשות את זה"
הוא אמר והתקדם אל הסולם.
"אולי יש אנשים אחרים,
אך איש לא יעשה את זה בדיוק כפי שאני רוצה"
אמרתי.
"זה באמת שווה את זה שאת עלולה להיפגע?"
הוא שאל וקיווה שההיגיון שלי יחזור לעבוד,
אז לרוע מזלו, ההיגיון שלי היה ביום חופשי.
"כן"עניתי לו וחיברתי את הסיכה האחרונה.
"זהו, סיימתי"אמרתי וירדתי בסולם.
"רואה לא נפצעתי ולא כלום"
אמרתי והסתובבתי בשביל שיראה כי אני בריאה ושלמה.
"את אולי בריאה, אבל אני קיבלתי התקף לב בגללך"
הוא מלמל.
"אוי, נו, אל תהיה כזה" אמרתי וחייכתי לעברו.
"להיות איך?"הוא שאל בחשדנות.
"כמו ילד קטן ומפונק"