פורים^^

פורים. כולם באיזור התיכון, כל שנה מעבירים שם קרנבל ענקי, והתיכוניסטים בונים מבנים לתחפושות. שני פסלי מיניונים, סגול וצהוב, קמו בן לילה ועכשיו כבר כוסו בכל מיני הנפצים והקונפטי שסידרו "המיניונים" בעצמם. הנחמן מאומנים הלא כל כך מאומנים הרימו סתם ריקוד קבוצות, הקבוצה של פרוזן ניצחה על השלג, שעכשיו מילא לו את השיער. נו מילא, הצבעים עשו יותר נזק, עם כל הגועש באוויר.
החולצה של אבא צבועה בירוק ומריחה מאיפור. איידן בכלל התחפש לזורו, אבל עם כל הנצנצים נראה שהתחפש לפיה עם מסיכה. אין לו כנפיים, אבל מה זה משנה? כל הבנים מתחפשים לפיות עכשיו.
כמובן, יש גם את השניים שקנו ראשי סוסים, ואת ההומלסית שלא ממש זכרה שהיום פורים. איידן מחבב אותה, אולי כי היא לבושה.
זה מאוד מוזר, כל הבנות מוצאות להן דרך להיות יפות- וגם העוגיפלצת הפרוותי הפך למיני סקירט עם סלסלה, מלאה שוקולד צ'יפס. יש קבוצה שלמה שהתחפשה לבלרינות, למרות שאיידן תהה, אם לבלרינה יש מחשוף.
מבין כל הבנות בלטה אחת שאיידן לא ראה מימיו. התחפושת שלה אמנם הייתה קצת יותר מושקעת משל ההומלסית, אבל לא פחות זוועתית. בעיניו, למרות הכל, היא הייתה ממש יפה.
הנערה הייתה בעלת שיער קצר ושחור, שעליו נעטה כובע שחור אף יותר העטוי תחרה שחורה. העיניים שלה היו עטויות בד שחור, בלי חורים בו, אבל דק- מספיק לחשוף נצנוץ של דבש, הצבע היחידי היוצא מהתחפושת, מודגש ובוהק, שכן לרגליה עטתה טייץ שחור, את חזה עטפה תחבושות שחורות, ובטנה כוסתה באותה תחרה שחורה שכיסתה רק בערך. נו מילא, זה החמיא, אבל לא כמו המעיל, שהדלדל אל הרצפה והחזיק הכל ביחד.
הוא לא ידע מה היא, למה היא התחפשה, אבל באומץ הוא העז להתקרב אליה. "הי," היא הרימה את הראש קצת, הוא השתנק בהפתעה.
"מה אתה רוצה, איידן?" זה היה פריקינג בחור