פוקוס רך

התקרה החליקה במלוכסן ולא זזה. הוא יודע שהוא נראה עלוב נפש, דורש מכות, זה המוח שמתעתע בו, אבל הוא חייב לצאת. שכונה אלימה, חיות טרף, הוא החליק אולר לתוך כיסו, הוא לא חשב הרבה מה אם שוטר יתלבש עליו. הוא הולך לטייל בגן ליד הבית, כמעט כמו הגן הפרטי של הבית, רק שיש שם חיות טרף קטנות ומכרסמים על מגלשות ונדנדות. מרוב קירות כבר אין לו מוח, נוסף על המחשבות שמחליקות כמו התקרה. הוא הכין את הבית להיעדרות של שעה מקסימום, החליק לכיסו גם חפיסת סיגריות ומצית, ויצא לבוש כמו נער כפר בשוטטות ערב מחליק אל הרחוב למטה באור הרך המסנוור, מתנדנד לעבר הגן, רואה ומבין ולא מגיב.

מנועים הדהדו אותו ערב סביב על משהו שבונים. מעט אנשים לשם, לפה וחזרה. השטח שלו בגן היה נקי מאנשים, והוא ישב על ספסל, מחליק עליו, ממשש את חפיסת הסיגריות. הוא הביט לשמיים ונדמה היה לו עוד מעט הוא יבכה, כמו משהו שהוא כתב, יבכה ממראה השמיים. המציאות נראתה כמו טלוויזיה בפוקוס רך. הוא ראה איש בין כל האנשים במרכז הגן שכמו סומן לו ברשתית, משהו בו היה יוצא דופן, הוא לא היה סתם ניצב, היה לו תפקיד. האיש נדנד את הבן שלו על נדנדה תלויה והיה נדמה שהוא בודק אותו ככה מרחוק, מה הוא רוצה? הוא הלך לאורך הגדר וכמעט הקיא מחתיכת חרא יבשה לבנה. חרא לבן – איך משהו יכול להוציא דבר כזה? האיש ליד הנדנדה התקרב פתאום כמו בהחלטה של רגע בהליכה נחושה. הוא הביט בו וחשב אולי שוטר על זה שהוא מעשן בגן, שוטר לא בתפקיד, אבל שוטרים תמיד בתפקיד, מה האיש רוצה? הוא זז כרגיל כמו לא שם לבו, והאיש הזה שהייתה לו תספורת ג'ון טרבולטה שרק וקרא למישהו מחוץ לגן שעסק בספורט. נדמה כי המישהו לא שמע אותו, וטרבולטה רק הביט בו, מי שלא יהיה, בעוד הילד שלו שנגרר אחריו מבקש ממנו שוב ושוב לחזור לנדנדות. האיש הסתובב כמו ללכת, והוא הסתכל בו, וטרבולטה הזה החל לדבר אליו. הוא מצץ את הסיגריה והסתכל בריכוז באיש, ולא היה לו מושג מה הטרבולטה הזה מנסה להגיד או אולי להביע. מעליו הוא הרגיש את העננים מחליקים בתוך שמיים שמחליקים במלוכסן ולא נופלים, ופתאום הג'ון טרבולטה נראה לו כמו סבתא בקריזה, עם הילד שמסתובב ומנדנד כמו כלבלב, והוא צחק וחייך. ג'ון-סבתא-טרבולטה לא אהב את זה ודברים התחילו לזוז. היה שם הילד כלב שכמעט בכה, ודברים התערבבו שם כשהוא מנסה לחטוף לסבתא זפטה הזאת את הפאה ולבדוק במישוש אם יש לה משקפיים שקופים. פתאום הסבתא-טרבולטה-זפטה נפלה, וזה הצחיק אותו, אבל הכלבלב שלה שאיכשהו קצת נדמה שזה בן של האיש בכה, והיה נדמה שכמה מכרסמים רעים מתקרבים באיטיות. אז הוא החליט ללכת משם, יד אחת אוחזת סיגריה והשנייה משהו אחר, ומישהו תפס אותו והסיגריה נפלה, והוא צעק לו באוזן לזרוק את המשהו האחר, והוא הסתכל לראות מה זה וזה היה האולר שלוף עם להב נוטפת אדום. הוא התחיל להבין שקרה משהו בגן.

דצמבר 2012