עצב המאמץ שלי חוזר…
שוב,
שוב התאמצתי,
רציתי להיות שם,
גם הייתי קרובה אף יותר מפעם שעברה,
ולא,
לא זכיתי,
לא זכיתי למה שרציתי,
רציתי! רציתי יותר!
תמיד רציתי,
אחרי פעמיים של השתתפות מלאה,
בלי לוותר,
אז למה?!
למה לא נותנים לי הזדמנות?!
פעם שעברה,
אמרו לי,
"באמת שאני רוצה גם אותך, זה קשה!"
אז כבר הייתה בי תקווה,
מקום שני,
מקום ראשון בפעם הבאה,
אבל לא,
היא אמרה זאת,
שהייתי כל כך בטוחה!
אז חשבתי לעצמי:
'בטח אני ינצח! חלומי יתגשם!'
אבל לא,
הכל היה שקר אחד גדול,
כי חלומי,
בטח כבר לא יתגשם,
ואם כן,
מתי?!
מתי?!
בעוד כמה תחרויות?!
תחרות כזאת לא עושים כל שני וחמישי,
אז מה מתי?!
אחרי כככככככככככל התקווה שבליבי,
מתי יגיע תורי?!
דבר אחד תדעו,
אל תתאמצו,
לדברים,
שרוב הסיכויים,
שלא תקבלו….
תגובות (3)
קודם כל, אני יודעת כמה זה יכול לעצבן כשלא מצליחים.
אבל (כי תמיד יש אבל) עם כמה שזה מעצבן, את צריכה לחשוב מה השגת. מניסיון, מה שאנחנו קוראים לו כישלון, הוא בכלל לא כישלון, אלא הצלחה.
הניסיון נותן הרבה, גם אם בסופו של דבר לא הגענו לתוצאה שלה ציפינו.
וכמובן, שלהמשיך לנסות ולהתמיד זה דבר מעולה.
אני מאחלת לך שתצליחי בהכל, ושתדעי להתפשר גם על הכישלון, כי הוא מלמד באותה רמה כמו ההצלחה, ולעיתים אף יותר ממנה.
;)
כן הוא לימד אותי לא לריב עם אותו אדם שקבע שלא אזכה כי אז הוא לא ייתן לי בפעם הבאה..
פעמיים, הלוואי שפעם שלישית היא הפתח להצלחה!
"פעם שלישית גלידה." (: