ענן הלבד

האם אי פעם חשבת לעצמך איך מרגיש ענן?
ענן בודד, עף לדרכו בעזרת הרוח, חופשי וקל כנוצה.
הוא צופה בכולנו בתאווה, הוא רוצה להיות גם חלק מן החברה.

הוא לא רוצה להיות בצד, ענן עזוב, ענן שכל הזמן לבד.
הוא חושש שאם יצטרף למישהו – יגדירו אותו כמוזר ומשוגע.
אך הוא ענן אמיץ שמוכן להסתכן ולהגשים את המחשבה.

יום אחד, ענן הלבד ראה מרחוק קבוצה של עננים גדולים ומרשימים,
והוא ראה את עצמו כחלק מהם, ממש בפנים.
הוא עף לכיוונם , מוכן לאיחודו עם העולם.
תחילה, הכל היה נפלא, הוא הרגיש שזהו מקומו.
אך עננים עפים ומשנים מקום והם לקחו אותו למקום שאף לא היה מופיע לו בחלום.

הם נהפכו קודרים וכבדים וצחקו צחוקים מתגלגלים ואפלים.
ירו את התנשאותם על האדמה וצחקו לאור השרפה.
הענן שכבר לא היה לבד , היה עטוף כולו בחרדה,
הוא לא ציפה שזה מה שיקרה, לחבורה.

אך לאט לאט, בשקט בשקט הוא נכנע והפך לענן קודר שבוכה מול המראה,
ענן שנלכד ברוע לב שאינו היה מוכן לקבל, רק לסרב.
הוא קרא קריאה לכוכבים, זהו לא מקומי! כאן מבפנים!

הוא עף לאט לאט הרחק מן החבורה, וחזר להיות לבדו, שומר על החומה האפורה,
שהעלימה אותו מן העולם.
הוא לא רוצה לחזור, והכל בגלל החברה.