על אמנות ומחלות אחרות
זאת ספרות? המילים האלה, הכביכול גבוהות ועדינות המנסות להשתוות לגרביו של דנטה, האם הן אמנות? מוטב כי תקרא את הברית החדשה. זוהי השכלה שעל כל נוצרי לרכוש, ובנוסף זהו סוג של ספרות, אם תרצה בכך.
והתוים שאתה כותב, אתה קורא לזה מוסיקה?
אמדאוס כתב מוסיקה, וגם פרנץ וסבסטיאן. ג'ון קייג'? אתה מנסה להיות ג'ון קייג'? כולם עושים מוסיקה, ואת האדם היחידי שמקליט רק רעשים אתה בוחר.
באמת, אם אתה מדבר על ג'יון קייג' אני לא מוכן לשמוע. מוטב כבר כי תשוב אל המוסיקה שלך.
ומה איתך? את יושבת ומציירת לך עין, כי עין זה הכי קל לך לצייר.
והעין הזאת, זולגות ממנה דמעות. ואת כה תמימה, מאמינה כי זאת עין אמיתית. הוסיפי לה קוים- פה ואף ושיער, וראי- העין הזאת בעצם לא עד כדי כך מיוחדת. בקלות יכולה להיבלע בתוך פנים. אם את כל כך רוצה לצייר, לכי ציירי לך אותיות במחברת. לכי ועשי מעצמך עורכת דין, אולי, כי אמנית גדולה לא תהיי.
ואתה-
מה בעצם אתה עושה?
מייצר עפרונות, אמרת?
יפה, יפה.
הרי לכם אדם שימושי.
תגובות (4)
אני עדיין מעורפלת במעט. אך יש לציין שאת כותבת נהדר, וכך גם הטקסט.
רב תודות לך גברתי
כתוב טוב פחות או יותר. והמסר הוא… שאין טעם באומנות? שאנו צריכים לוותר מראש על הדחף היצירתי שלנו, מתוך הידיעה שלעולם לא נגיע לקרסוליהם של אמנים אחרים? קצת התבלבלתי… מה בדיוק המסר שוב?
לרוב הסיפורים שאני כותבת אין מסר… הם פשוט סיפורים. אם מה שדרוש הוא מסר- אז המסר הוא כל אדם וההגדרה שלו לאמנות.
אבל אין לסיפור הזה מסר, לא באמת.