עיניים שרואות מעבר למציאות

היו לו עיניי דבש חומות .
כל אחד שהסתכל , חשב שהוא רגיל .
אבל הניצוץ שבעיניים , המבט החכם –
הזכיר לכולם את האמת .
היו לו עיניים שנראו רגילות ,
אבל היה בהן ניצוץ של חוכמה .
היו לו עיניים שרואות מעבר למציאות .
עיניים שרואות יותר ממה שחושבים ,
עיניים מבינות .
והוא ידע לנחש , הוא ידע להבין .
הוא לא רץ לשום מקום , הוא לא כעס אף פעם .
הוא תמיד היה שליו , עמד באותו המקום .
הוא לא דבר אף פעם , אבל העיניים שלו דברו .
העיניים המציאותיות , הטובות , מלאות התקווה .
העיניים שנראות כאילו יצילו את כל העולם .
העיניים החכמות , שנראות כאילו עברו הרבה .
העיניים שחוו ניסיונות , קשיים , ירידות , עליות .
העיניים שנראו רגילות , אבל היו בעצם עיניי קסם .
העיניים ששדרו אומץ , ידידות , חום , אהבה , תקווה .
העיניים שבזכותן הפכו ובנו עולמות .
העיניים שנראו תמימות , אבל הבינו וראו הכול .
העיניים המהפנטות , החמות , הנדיבות .
העיניים שראו מעבר למציאות .
אלו שראו את הטוב שבאדם , אלו שהבינו מה באמת קרה ,
אלו שחוו משברים ושמחות , אלו שכבר ידעו הכול .
והעיניים המרגיעות הללו , המציאותיות , השלוות ,
העיניים האלו היו שלו .
והן ראו מעבר למה שכולם חשבו .
הם ראו את האמת באדם .
והעיניים הללו , העיניים המציאותיות , היו שייכות לו .
הן היו שייכות לפסל של הגינה .