עיניים ירוקות

יכולתי להרגיש בעיניה ננעצות בגבי מהצד השני של החדר, וזה שיגע אותי.
הרגשתי את העיניים הירוקות שלה קוראות לי, מתחננות שאביט בה בחזרה, אך לא יכולתי לתת לעצמי ליפול פעם נוספת.
ניסיתי להתעלם ממנה, באמת שניסיתי בדיוק כמו תמיד, אך כמו תמיד גם נכשלתי.
זה מוזר אתם יודעים, שמישהי כמוה מושכת את תשומת ליבי, אך מה שמוזר אפילו יותר, זה שהיא רוצה למשוך את תשומת ליבי, מעולם לא היה לי סיכוי עם מישהי כמוה.
כאשר אני מסתובב, אני לא מופתע למצוא אותה עומדת מאחורי, כאשר עיניה הירוקות מכשפות אותי.
היא הייתה יפה, הכול בה היה פשוט מושלם, אך אני חייב להגיד שהדבר היחיד שתמיד משך את תשומת ליבי אליה, היו עיניה, הן תמיד נראו לא מעולם הזה, צבען היה חי יותר מכל דבר שראיתם בחייכם, והבעתן עוצרת נשימה. תמיד הופתעתי כאשר שבתי לבהות בהן וגיליתי שהן אמתיות.
"אנחנו חייבים להפסיק להיפגש כך." היא אומרת, וחיוכה זאבי, ואני חייב לומר שבאור המעומעם של הדבר, היא באמת מזכירה לי מעט חיית טרף, יפהפייה ופראית.
"אז נפסיק." אני אומר ומסתובב ללכת, מרגיש את עיניה על גבי, ושומע את צעדיה ממהרים אחרי.
"לא עכשיו, טיפשון." היא אומרת בשעשוע, ותופסת בידי, עורה כל-כך רך, וידה כל-כך קטנה בתוך ידי.
"התכוונתי שאנחנו צריכים להיפגש במקום אחר, ולא רק במועדונים." חיוכה מהפנט, ואני שלה, היא תמיד ידעה כיצד להשיג את מה שהיא רוצה, והיא מעולם לא נזקקה לזמן רב, רק כמה חיוכים, מבט ירוק אחד, ואתם שלה לנצח.
"קדימה," היא אמרה, ומשכה אותי איתה אל עבר הבר."בוא נחגוג את ההחלטה שלנו." היא אמרה חיוכה גדול יותר מתמיד, ולמרות שאני לא יודע איזו החלטה אנחנו חוגגים, ידעתי שברגע זה איבדתי כל תקווה לחמוק מאחיזתה הרכה להפליא