עזרה:)

קוראים לי קליירי פריי. אני בת 15. אני ג'ינגית מנומשת, בעלת עיניים ירוקות ואני רזה מאוד. אין לי אבא. הוא מת בתאונת דרכים לפני שנולדתי. אני והחבר הכי טוב שלי, סיימון מכירים מגיל 5. לא מזמן, הייתי עדה לרצח במועדון לילה בניו יורק. היו שם המון אנשים, ואני וסיימון בינהם. אך רק אני ראיתי את הרצח. כשראיתי את הרוצחים, 3 נערים מקועקעים, הם התפלאו שראיתי אותם. לאחר כמה ימים, פגשתי את ג'ייס, אחד מהנערים המקועקעים. ג'ייס הסביר לי על בני הנפילים, ששמם השני הוא ציידי הצללים- בני אדם שרואים פיות, מזדאבים מכשפים, ערפדים ונלחמים בשדים, לטובת כדור הארץ. כשאימי, ג'וסלין נחטפה, ג'ייס לקח אותי למכון של ציידי הצללים. אני מגלה שאימי הייתה ציידת צללים שברחה מעולם הלחימה לטובתי. ג'ייס, איזבל ואלק מלמדים אותי להלחם. ולנטיין, צייד צללים שהפנה את גבו לבני הנפילים והוא נלחם נגדם בעזרת ציידי הצללים, מאיים לכבוש את אידריס- עיר ציידי הצללים. ולנטיין מת, אבל כשנלחמנו בשדים, הם לחששו כלפינו שולנטיין יחזור בקרוב, וישלוט בבני הנפילים. אני וג'ייס התאהבנו. התנשקנו, ואז גיליתי שגם סיימון אוהב אותי. הודג', המורה של ג'ייס, איזבל ואלק, וגם האחראי על המכון בניו יורק, ביקש ממני ומג'ייס למצוא את גביע התמותה, אחד משלושת כלי התמותה, בעזרתו אפשר להפוך סתמצ'יקים לבני נפילים. בערב אחד במכון, ציירתי את ג'ייס, כמו מלאך. התחלתי לצייר כל מיני קשקושים בצד הדף. אחרי כמה דקות, הרגשתי שהכנפיים של ג'ייס, אמיתיות. הרגשתי את הנוצות של הכנפיים. סיפרתי לג'ייס ושנינו הלכנו למדאם דורותיאה, מכשפה שהכירה את אימי. לקחנו את הקלפים שלה ומצאנו שם, בעזרת רונה, הקשקושים המוזרים האלה בצד הדף, הוצאנו את גביע התמותה מהקלף. כשהבאנו את הגביע להודג', הוא עילף את ג'ייס וכלא אותי. הוא קרא לולנטיין והביא לו את גביע התמותה. ולנטיין לקח איתו את ג'ייס. אני ולוק, החבר הכי טוב של אימי ניסינו לתפוס אותו. גיליתי שלוק מזדאב. לוק סיפר לי שאימי הסתירה את כל זה ממני והוא הצטער על כך. הוא סיפר לי שאני ביתו של ולנטיין. הצלחנו להגיע למקום בו נמצא ולנטיין. מצאנו את אימי, ששררה בתרדמת ולא הצלחנו להעיר אותה. ומצאתי את ג'ייס. הוא היה כל כך נאמן לולנטיין. ואז הבנתי למה. הוא היה בנו של ולנטיין. הוא היה בנו של אימי. הוא היה אחי הבכור.