עולם צבעוני

אתה רואה את האישה בחליפה הכתומה, שמחבקת את האישה עם השמלה הפרחונית?
היא לא סובלת אותה. ממש עכשיו היא חושבת לעצמה איזה מזל רע יש לה שהיא פגשה אותה ככה באמצע הרחוב.
ואתה רואה את שלישיית הנערים הצוחקת שבפינה ליד הפחים?
הנער עם החולצה הירוקה חושב ששני החברים שלו ילדותיים. אתה יודע… מהסוג של האנשים שפלוצים מבית השחי מצחיקים אותם, גם אחרי גיל שמונה.
או ותסתכל ממש מולך בספסל, הזוג שמתנשק כאילו חייהם תלויים בזה?
הגבר מאוהב. האישה… טוב יש לה חבר אחר שמחכה לה במיטה.
והנערה שלבושה בכל צבעי הקשת?
היא ללא ספק צבעונית. היא גם צבועה, כמו כולם. היא ברגעים אלה היא מתכננת נקמה מספקת בנער שהרס לה את החיים. היא הצליחה להטעות אותו – הוא חושב שהם חברים טובים.
אז בעצם… לא כולנו צבועים? לפעמים אין לזה תירוץ, לפעמים זה נכלל בקטגוריה המטעה: "למטרה טובה" ו: "אני הטוב, הוא הרע!"
כולנו צבועים.
בכל זאת, העולם לא כמו שהיה פעם, בשחור ולבן.