עוד סיפור

הייתה לי ילדות מתוקה, בעיקר כי היו בה הרבה ממתקים. זה מה שגרם למוח שלי להתפתח, ולחשק המיני שלי להיות חסר סיפוק ולא ניתן לריסון. כולם כבר היו רגילים לראות אותי הולך ברחוב עם זקפה, וכולם ידעו שאני במצב של גירוי מיני תמידי. כל אישה שדיברה איתי, ידעה שאני חושב איך אני משגל אותה, ומריץ בראשי מצבים ממצבים שונים בהן היא גונחת ועוד דברים לא חינוכיים. אבל הן היו רגילות לזה, ולא התייחסו לזה יותר מדי. הן קיבלו את זה כאיזו הפרעה שלי, והיו מדברות איתי ברצינות על דברים יבשים לגמרי, בלי לחייך אפילו, כשאני מדבר עם כל אחת כש-בינינו זקפתי. לפעמים כשהנשים השכנות שלי היו רבות עם הבעלים שלהן, כי הן לא היו מסופקות, הן היו מאיימות עליו שהן ילכו אליי. לפעמים הן באמת היו באות אליי, בגלל זה ספגתי הרבה מכות מגברים קנאים לנשותיהם. אבל אפילו שידעתי ש-אקט מסוים יגרום לזה שאגמור עם שברים, לא יכולתי לעצור בעד עצמי, וזיינתי אותן כאילו אין מחר. לא הייתי בררן, וזיינתי גם בנים, וגם בובות, ואפילו חפצים. וכמובן שעשיתי ביד הרבה. ואז היא אמרה לי שהיא מאוד מחבבת אותי, ואפילו נמשכת אליי, אבל היא רק רוצה להיות ידידה, למרות שהיא אוהבת סקס מאוד, וצריכה אותו כמעט באופן נואש, אבל לא איתי. עם כל אחד, אבל לא איתי. חשבתי שזה בגלל שאני מבוגר ממנה, וחסכנו אורגזמות אחד על השנייה. היא הייתה בחורה רוסיה צעירה ממני בעשרים שנה, נבונה ומשוגעת, וחושבת באותו אופן כמוני, כי גדלה כמוני בכפר נוער. לא התביישה בשיער בבית השחי או על הרגליים, והייתה די זרוקה כזאת ב-איך שהיא נראית כשזה היה נוגע לי. אבל כדי להשיג בחורים "איכותיים" היא הייתה תמיד לובשת סקסי ומתקתק, מה שגרם לה להיראות אפלה וסקסית באופן מיוחד, ואפילו מסוכנת במידה מסוימת. היא לא בחלה ב"מתנות" מהבחורים אותם שיגלה וטיפחה, והיינו יוצאים לבילויים ומבזבזים את הכסף שלהם על שתייה ואוכל יקר, וכל מיני שטויות לבית, כמו מנורות מוזרות שמטילות כוכבים ולבבות מוארים על הכתלים, או ספרים עם ציורים של ציירים מפורסמים, אגרטלים גדולים עם פרחים ענקיים מלאכותיים, תמונות, שטיחים, וילונות, חוברות קומיקס נדירות. היינו מאכילים זה את זו מתוך הידיים שלנו, ולא מתביישים בעירום בין המקלחות, ורוקדים לצלילי תקליט ריקודים זול. ברור שהזין שלי היה עומד כל הזמן, והיא ידעה שזה היה בגללה כשהיא הייתה איתי, אבל לא היה אכפת לה, ולא עשינו דבר בנידון. זו הייתה מן הסכמה ללא מילים, ששנינו נדמה שכחנו מאיפה היא נובעת.