עוד יום רגיל

עוד יום רגיל, שום דבר מעניין לא קורה-המחשבים עובדים וכרגיל מצריכים אותי לנקות את חדרי על הסיפון, ובנוסף לזה מחייבים אותי לעבוד כ-14 שעות (מתוכם שעתיים של עבודה בחדר כושר). צפיתי דרך המסך לכיוון ארץ, כרגיל יפה עם הגוון הכחול והעננים המשתנים בה. כבר מאה שנה קודם לכן, גזעינו התחיל ליישב את החלל מכוכב לכת זה-מחשבה זו צלצלה במוחי. ועכשיו הייננו הגזע היחידי על פלנטה קרבייל שיכולים לצאת מההשפעה הכבידה של הפלנטה הקטנה שלנו.
"גגרין" תפסיק עם המחשבות שלך ותתחיל לעבוד.
"כן אדוני" עניתי ומהרתי לתא הפיקוד.
הוא היה ריק, אף נפש חיה לא הייתה שם- מעובדה זו הבנתי ששינו את התאריך שריפת התחנה ויום זה לא יהיה כה רגיל ממה ששיע…
"גגרין אתה שוב חולם".
"כן, כן המפקד" עניתי והתחלתי בעבודתי כאשר הוא המשיך בדבריו.
"תבין אם אני רובוט ישן שסופו קרב. זה לא אומר שאפשר לא להקשיב לפקודות שלי".
"גמרתי המפקד. אתה עומד להשרף בעוד יום בדיוק" הודעתי בעצב.
המפקד:"תלך מהתחנה, אני משחרר אותך מעבודתך"
עזבתי את תא הפיקוד והלכתי לספינה שתוביל אותי חזרה לארץ. בדרך הסתכלתי אחורה בעצב, בידיעה שאני עוזב לתמיד את המקום שבו עבדתי 25 שנה בניסיון תקשור עם חייזרים. לאחר 15 דקות הייתי מחוץ לתחנה בתוך החללית שטל 3 שלקחה אותי ארצה.

המסכים דלקו וכל האולם שהייתי בו היה לחוץ לגבי שריפת התחנה באטמוספירה, מפני שאם טעיתי בחישובים יש אפשרות שהוא יפול על ישוב מיושב כלשהוא. כך ישבתי כשעה באולם זה, שנמצא בקנוורה עד שהתחנה נשרפה באטמוספרה בלי פגיעה בשום ישוב שמאוכלס בקרבילים.
"גגרין תגש לכאן" אמר אחד מהעובדים שמקולו היה אפשר להבין שהוא היה מבוהל.
הוא הצביע על המסך. התחנה שלחה הודעה לפני שנשרפה לפי המידע שהופיעה על המסך שלכל הנראה הכיל הודעה מהלל שקלטה התחנה לפני שנשרפה.
צפיתי בהודעה שחיקיתי לה 25 שנה שנכתב בה כך-
איך ניהלתי את תוכנית החלל הזו?
אני…
לאחר פיצוץ התחנה השידור הופסק, ושקט התחיל לשרור באולם.
-מה הייתה הכוונה של החוצנים?
השקעתי את מחצית חיי להודעה שקיבלתי, אבל עכשיו ההודעה כל כך הייתה שונה מהציפיות שלי עד שדאגות רבים התעוררו בליבי.
כיוונתי את עיניי מעלה במחשבה על איזה גזע חיצוני יכל לשלוט בנו 100 שנה בלי שנדע שהוא קיים.