סתם עוד קו עקום

כשהיא מחייכת אני מרגיש כמו בגן עדן.
החיוך שלה. החיוך שלה יכול לגרום לכול אחד לחייך. החיוך שלה הופך כל דבר מר למתוק. החיוך שלה מעלים את כל הדברים הרעים.
״בוא כבר״ היא צחקה והעירה אותי מהמחשבות ״לאן?!״ צחקתי גם.
״לשם!״ היא הצביעה רחוק. היא הצביעה על הגלגל הענק.
״נו בוא״ היא צחקה ומשכה אותי לעבר הגלגל הענק.
״הבא בתור״ שמענו איש אחד אומר ״תורנו״ לחשתי והיא משכה אותי פנימה.
התיישבנו על הכיסאות ואחריי כמה דקות הוא התחיל להסתובב.
״וואו״ היא אמרה היינו עכשיו הכי למעלה הגלגל עצר השמיים נצבעו בצבע כתום. היא נרתעה טיפה, ״מה קרה ?!״ היא בלעה רוק והביטה למטה האנשים עכשיו נראו כמו נמלים ״את.. את פוחדת?!״ היא רק הנהנה.
״אל תדאגי אני פה לידך. תני לי את היד שלך״ היא אחזה בי בחוזקה וישבנו מחובקים
״זה לא אמור להמשיך להסתובב?!״ היא לחשה, ״הכול יהיה בסדר בטח איזה תקלה קטנה…״ אמרתי ונשקתי לה על המצח.
״אני אוהבת אותך״ היא הביטה בעיניי ״גם אני אותך״ חייכתי והיא חייכה אליי את החיוך הכובש שלה.
״מה… מה קורה פה?!״ היא אמרה מבוהלת, הקרון שלנו התחיל להתונדד מצד לצד בהתחלה לאט אבל אז בפרעות כל המתקן החל לזוז ימינה ושמאלה, ראיתי ברגים נופלים ושמעתי אנשים צועקים. היא הסתכלה עליי מבוהלת ידעתי שאני צריך להיות חזק. חזק בשבילה!
אבל אז הקרון נפל. אני לא זוכר כלום. אני רק זוכר נפילה חזקה, אני זוכר את הכאב ואני זוכר שהחיוך שלה נעלם. ״הכול יהיה בסדר היא לחשה וחייכה אליי, אבל החיוך שלה לא היה אותו חיוך הוא היה רק עוד סתם קו עקום.