יום לא שגרתי

אז קמתי לעוד יום שגרתי, פותחת את החלון ,האור נכנס אל תוך העיניים העייפות, שותפת פנים ומכינה את הנס שלי,שותה אותו עם הסיגריה, נו אותו יום שגרתי,מתלבשת מצחצחת שיניים ומיכה לאוטובוס לבית הספר, אותו יום שגרתי שהפך ליום שונה, פתאום הוא לא כזה שגרתי.. לומדת שעתיים ראשונות, וכבר אין כוחות,אז אני הולכת לבית לישון עוד קצת, הטלפון מצלצל,על הקו אבא עצבני שלא נשארתי בלימודים, כועס ,מאוכזב, בקיצור יום לא שגרתי.. אולי תעזוב אותי בשקט? צעקתי ואני עייפה, אולי תפסיק כבר ? כולה יום איד לא קמתי, מי ישמע? ״אני אגיע הביתה ונדבר״ כולם מכירים את המשפט הזה, את מפחדת מהרגע הזה שהוא יכנס בדלת ויתחיל לצעוק, ואת תבכי ות תעצבנו אחד על השני! זה אותו יום שהפך להיות שחור, כי זו לא הייתה מריבה שגרתית, הפעם הכל התפוצץ, הפך להיות מעבר רק ללימודים, זה ברגע בו את חושבת לעצמך עם כל החיים ונכנסת לדיכאון עמוק, ומי ישמע כוחה בגלל יום אחד שלא היה בא לך על הלימודים, דבר קטן שהיה אמור לחלוף מהר, הפך לסיוט של חייך, איך זה התגלגל לזה? איך הכל התפוצץ? זה הפך להיות הרבה מעבר מיום שגרתי, זה ניהיה יום נוראי, יום הרוס, שהפכה לשבת הרוסה, שהפך לשבוע הרוס..