סנדוויץ עם נקודות כחולות

ביום שיובל איבדה את הבתולים שלה היא הייתה קרה אליי. שנאתי אותה באותו יום. אמא שלה הורידה אותה בקצה הרחוב שלי. נופפתי לה לשלום אבל היא עשתה כאילו היא לא ראתה אותי ונסעה משם במהירות. הלכנו בשקט לכיוון הבית שלי, ניסיתי לשים את היד שלה בשלי אבל היא הזיזה אותה במיומנות והעבירה את אצבעותיה בשיערה. ״אני חייב להתחיל למיין את הסנדוויצ׳ים שלי לבצפר. מצאתי היום בתיק אחד עם נקודות כחולות.״ היא חייכה חיוך מהיר שירד עוד לפני שהספקתי להסתובב. הגענו לשער של הבית ונכנסנו בשקט. אחי הגדול הסתגר בחדר שלו עם גיטרה חשמלית בניסיון לכתוב שיר חדש. אז חשבתי שזה מגניב ושהוא יהיה רוקסטאר, כמה שנים אחרי זה גיליתי שזאת הייתה הדרך שלו לפרוק את הפחד שלו לצאת מהארון. אחותי התאומה ישבה בחצר עם האקסית שלי, מצחקקות ומחמצנות אחת לשנייה את השיער. הסיכון הכי גדול בלהיות אח תאום, זה שלפעמים צריך לשכב עם החברות הכי טובות שלהן. יובל תמיד הייתה עושה לי פרצוף עקום שהיינו מתראים עם חברות של אחותי. אבל הפעם, נאדה. עלינו במדרגות בשקט מופתי. משהו מוזר קורה כאן. הגענו לחדר שלי. החלונות היו סגורים, אמא שלי תמיד אמרה שהחדר שלי חנוק. אני לא הרגשתי בזה. נכנסנו לחדר. ניסיתי להקליל את האווירה עם סיפור שקרה היום בהסעה חזור מהבי״ס. ״.. ואז אלוביץ הדביל הזה השתין על הכיסא. הוציא את הבולבול שלו מול כל האוטובוס והשתין על הכיסא!״ נאדה. משהו מוזר.
״ טוב נו מה קורה פה?״ שאלתי בתקיפות.
״מה קורה?״ היא השיבה בלחש.
״אל תשחקי אותה נו. אני מבין מה קורה פה.״
״אני לא מבינה מה אתה רוצה.״
״אם את הולכת להיפרד ממני, פשוט תגידי את זה. אני שונא את כל המסביב״
״אני לא הולכת להיפרד ממך״
״ את לא צריכה לרחם עליי״
״אני לא הולכת להיפרד ממך!״
״טוב, בסדר״
יובל ישבה בצד אחד של המיטה ואני ישבתי בצד השני. אני לא יודע לריב. במקום לריב אני פשוט מסובב את הגב שלי, בכדי להעביר את המסר שאין עם מי לדבר.
״אני לא מבינה מה אתה רוצה?״
״כלום״
שקט עוצמתי פילח את החדר. ורק מידי פעם הבליח איזה תו סורר מהחדר הסמוך של אחי.
לא האמנתי שהיא הולכת להיפרד ממני. זה הרגיש כאילו הולך לנו טוב. וגם אחרי שחיזרתי אחריה כמה חודשים. הכל הלך לפח. איזה מניאקית. לא מספיק האקסית שלי יושבת בחצר עם אחותי התאומה, מחמצנות אחת לשנייה את השיער. עכשיו גם החברה הנוכחית שלי נפרדת ממני. אולי היא גם תהפוך להיות חברה של אחותי. יקימו מועדון. אני לא האמנתי שהיא הולכת להיפרד ממני. ואז היא התחילה לבכות. אני לא הייתי מוכן לוותר לה. אני לא אפול למלכודת שלה. אני לא אסתובב. היא זאת שהולכת להיפרד ממני. למה שאני אנחם אותה. הבכי רק התחזק. בת זונה אני לא מאמין שהיא אשכרה הולכת להיפרד ממני.
״אני לא מבין מה את רוצה, אם את רוצה להיפרד פשוט תגידי!״ אמרתי בעודי עם הגב שלי מופנה לכיוונה. הבכי התחזק. ״זה לא יעזור אם תבכי, תגידי לי וזהו.״
״ההורים שלי מתגרשים!״
אמא שלי צודקת החדר שלי באמת מחניק.
אני לא זוכר יותר מידי אחרי זה. הסתובבתי אליה כמובן. התחבקנו הרבה זמן. היא המשיכה לבכות ואני גם דמעתי. בשלב מסוים הבגדים שלנו ירדו, ואיבר מיני חדר לתוכה. זה היה הרבה יותר עצוב מאשר מרגש. גם אחרי שגמרתי נשארתי בתוכה. היא המשיכה לבכות ואני חיבקתי אותה. אחרי זמן שהרגיש כמו נצח, אמא שלה התקשרה ואמרה לה שהיא בחוץ מחכה לה. ליוויתי אותה לשער ונישקתי אותה על הלחי. שחזרתי לחדר גיליתי כתם דם גדול על המזרון שלי. לא סיפרתי לה על זה, חשבתי שמספיק יש לה על הראש.
לימים נפרדנו, ככל הנראה גם בפרידה אז הייתי עם גב מופנה. היא לא נהייתה החברה הכי טובה של אחותי, אבל היא כן חימצנה את השיער מה שעורר את חשדותיי כלפיי מועדון אקסיות סודי.