סליחה!

אני יושבת בחדר חשוך וקר,
מכתב לך אני כותבת,
חבר יקר..
נעולה אני בחדר,
תציל אותי בבקשה!
אחרי הכל, אתה הכנסת אותי לאותה צרה.
נעלת אותי בכלא נורא,
שמלא בפחדים ואימה,
בדאגות, באשמה…
מה כבר עשיתי לך?
האם אני אשמה?
אז למה שלא אפתח את החדר במילת הקסם: ״סליחה!״