סכינים לליבי
המילים העולות על בדל שפתייך,
הן כמו סכינים אל תוך ליבי.
אילו רק הייתה דרך למחוק, ולשכוח.
אילו הכול היה פשוט נעלם.
אך כבר מאוחר והשמש תכף שוקעת, והסליחה לא תבוא בקרוב.
אז אני מציע לך לחזור אל ביתך, ולקוות לטוב.
לקוות כי אסלח, לקוות כי אשכח.
לקוות כי המחר יגרום לך להתפכח.
להבין, כי כבר מאוחר מידי להצלחתנו.
תגובות (3)
אהבתי♥♥
זה מסקרן ומושך לקרוא את הסוג של הכתיבה הזאת אבל הייתי ממליצה שיהיה בזה קצת כוונה למשהו ספציפי ושלא הכל יהיה יחסי אבל זה יפה תמשיכי
אסור לתת סכינים לליביXD
(סליחה, יש לי חברה שקוראים לה ליבי)
זה ממש חמוד