סיר חיי
הכעס שגובר בי מפאת חוסר הבנתך מבעבע ומבעבע ובקרוב יתפוצץ.
אני כאן אני בסדר היי מה שלומך? איך בלימודים? איך בעבודה?
ומן הסתם זה ימשך עוד מעט, לפחות עד שתמצא את הסמטה להעלם בה.
אתה לא עובד עליי, אני מכירה את כל היציאות.
ואתה לא תקשור אותי, גילו לי את כל הסודות.
אני רק סיר.
סיר עם מים חמים בלי מכסה.
והכל טוב הכל בסדר במדרגות של הבניין שלך אתה מברך את כולם לשלום.
לא הבטחת לא אכזבת לא שיקרת אבל לא הועלת.
סיר מלא במים שכבר מבעבעים ואין שום מכסה לבלום את ההתפוצצות.
אז בוא ניתן לזה אחת ולתמיד לשרוף הכל.
או שאולי ננמיך את האש, ננצור את לשונינו, נמשיך הלאה בשגרה ונתעלם מליבנו
תגובות (3)
סיר הסירים
נפתלי!
ובקשר לקטע: הוא כתוב טוב (כי את כותבת טוב) אבל מצאתי אותו סתמי: מעורפל מידי מכדי לגעת, קצר מידי מכדי לנשוך…
(כאלו תוך כדי שכתבת אותו ישבת וצנזרת וצנזרת את עצמך)
#דעתי בלבד
מסכימה לגמרי. נכתב בטריפ מוזר