סיפור קצר עם מסר :)
סופרת את צעדיי על הכביש הלח,
פה ושם ניתן עדיין לראות את הכתמים שהגשם השאיר אחריו.
הקור חודר מבין אצבעותיי וגורם לכל גופי לקפוא, אך ליבי פועם ללא דופי.
אני עוצרת עכשיו.
מכווצת את עיניי מעט ומרימה את ראשי הכבד מעלה.
הצבע התכול החל למלא את פיסות השמיים באותה מהירות שהחליף את הצבע האפרפר.
מבטי נע קדימה.
מאחורי גבעה קטנה הופיעה אותה אחת.
בעלת אותו מראה משולב ונינוח,
אותה עוצמה וכוח,
ומפייה אל אוזניי לחש קטן וחם יצא,
"אחרי הסערה תמיד ישנה תקווה".
אני עוצמת את עיניי ומאפשרת לדמעה מלוחה לגלוש על לחיי,
אך מונעת מהדמעה השנייה לעשות את מבוקשה.
לא עוד.
–
כשפקחתי את עיניי לא ראיתי אותה.
הסתובבתי סביב אך לשווא.
ראיתי את אותם שמיים, את אותו כביש ואת אותה גבעה, רק בלי קשת הענן שאותה צבעה.
תגובות (2)
אהובה שליייי זה מדהים!!!
וואו פשוט וואו
כל כך התגעגעתי לכתיבה שלך את לא מבינה כמה אפילו
אוהבת מיליונים❤️❤️❤️
ואו נתי זאת את?
הצצתי קצת במייל שלי ונזכרתי שקצת הזנחתי…
ואו עברה יותר מחצי שנה מאז שדיברנו בפעם האחרונה.. הזמן טסס!!
חשבתי שנעלמת שוב..
בכל מקרה התקדמתי נורא והייתי רוצה שתקראי סיפורים קצרים שכתבתי…
אוהבת, עדיין שירז❤️