סיפור על עמוד עקום
בחדר חשוך וקטן
נדלקה לה נורה, אשר האירה את השולחן
אדם נגוס יושב מול שולחנו וכותב בכתב
את הצוואה של ביטחנו העצמי
הוא כותב בחטא האהבה
מילים שרובן חסרות תחתית
אבל הוא כל כך חפץ
שהוא נהיה חפץ ההפעלה לרגשותיו
כתב היסטוריה מיוחסת פתאום
אשר היא המעוז להכל
והיא הים השמיים והארץ
שבתוכו הוא שלם
מפה לשם הדף שרוף
דף של שיגעון וטירוף
של אדם שלא ראה בעצמו ראוי
והחזיר את השדרה לגבו
תגובות (0)