סיפור מוות
הוא תפס אותי לא מוכנה, הוא נגע בי, הפשיט אותי, צילם אותי. הוא חייך חיוך ערמומי כשהייתי צמודה לקיר הקפוא, הוא אמר "את שלי" אני זוכרת את המילים האלו כאילו זה קרה אתמול. הוא חזר לגעת בי, פיתאום הרגשתי משהו חותך את ידי, הדם החם זלג במורד ידי ולבסוף הוא נפל על ירכי החשופה.
"את המתה שלי" הוא לחש באוזני בזמן שפער חתך עמוק בביתני, אני צעקתי בכאב אז הוא רק דחף את הסכין לתוך לוע שלי. "את מתה" הוא צעק בתוך החדר החשוך, הוא קם ממני והלך לצד בזמן הזה אני ניסיתי להוציא את הלהב מפי, כשסוף סוף הצלחתי כולי הייתי בדמי והוא חזר עם חבל בידו.
"ילדה טיפשה וקטנה" הוא אמר לי בזמן שמשך אותי למלה, כשעמדתי מולו הייתי זקופה הראיתי לו שהוא לא יצליח להכניעה אותי. הוא רק צחק וקשר את החבל מסביב לצווארי, החבל היה מחוספס והרגשתי כמה חלקים יבשים כאילו שדם התייבש שמה.
"אתה מת" סיננתי בין שיניי עם האוויר שעדיין היה לי, "לא את מתה" הוא אמר וצחק צחוק משוגע ואז הוא משך את החבל ותלש לי את הראש.
"ככה היה יום מותי" אמרתי לאל המוות, הוא רק הנהן ושלח אותי למקום חשוך, לאותו חדר. לחדר מותי…
תגובות (16)
רציתי להוסיף היה כל כך לא קשור….
אני יודעת XD
אני פשוט בן אדם מוזר…
לא נכון, את בן אדם מקסים שמחותן עם אלפקה ורודה עם כנפיים וקרן ^_^
בהלי כל כך חתיך *~*
ואני הייתי השושבינה XD
*למעלה, *להכניע.
סיפור קצת מוזר, אבל אני אוהבת את הכתיבה שלך, ממש יפה <3
*בעלי
חיחיחי! אני כזאת הורסת שמחות!
לא נורא אני רגילה שמתקנים אותי תמיד 0_O
ואלפקה^^
רגע.. את גנבת לי את אהובי?! יש לך עסק איתי, גונבת בעלים.
האלפקה הוא בעלי רק שלי!!
לא נכון!!
הוא היה תמיד בעלי מאש יום הולדתי אנחנו ביחד!
האלפקה הורודה עם הכנפיים והחד קרן היא שלי!
ואני YOLA! ואת לא!
שלחתי לך בצור קשר מייל מפגר <3
~מוזרה!~ חחחח
אהבתי את הסיפור..
עצוב וטראגי.. מזכיר לי קצת בלדה. {מחמאה!]
מדרגת 5
למה מוזרה?
אם…. כן קצת מצמרר. שמתי את ידי על פי כשהוא תקע לה את החרב בלוע. עשית לי סיוטים *~*
לא נורא זה אובר (:
זה רק חרב בלוע מה כל כך מצמרר בזה?
אהאה תעני לי למייל האידיוטי ששלחתי לך.