רצף של רגעים

7:45 – חדר שינה
קמתי היום בבוקר, השעה עוד לא הייתה 8:00 וכבר קיבלתי טלפון מחברה : "הלו" , ואני עונה "כן???"
" מה לא התעוררת ?" חברה שלי עונה.
"עכשיו קמתי"
"מהר מהר את חייבת לבוא לקניון, אני מחכה לך בעמדה של מכירת הכרטיסים"

8:35 – קניון, דוכן הכרטיסים
הגעתי מהר ככל האפשר לדוכן בקניון וראיתי חברה שלי דנה עומדת שם בתור כולה לחוצה.
"מה קרה"? שאלתי אותה
"אני כבר שעה מחכה והתור לא זז אני חושבת שהכרטיסים אזלו"
"חכי פה" עניתי לה, והלכתי לבדוק בדוכן.
"אדוני המוכר, אני רק רוצה לברר למה התור לא זז "?
המוכר עונה לי "לצערי נגמרו הכרטיסים ואנו מחכים לראות אם יחדשו את המלאי"
חזרתי לחברה שלי וסיפרתי לה את הסיפור.
ואחרי 5 דקות הבנו שהחיים שלנו יהיו יותר מעניינים אם לא נבזבז את הזמן בהמתנה בתור לאיזה מופע עתידי במקום לענות עכשיו ברגע זה מהווה.

10:00 – פארק הירקון
אני ודנה מטיילות בפארק, נהנות מהחיים משחקות בכדור, פוגשות באנשים חדשים, אוכלות גלידה ובקיצור מרגישות שזה הרגע המאושר בחיינו , אבל בעצם הבנו שזה סתם רגע.
וכל החיים הם רצף של רגעים שיוצרים חוויה אחת גדולה מהחיים.